מבין הקרנות הזרות מחקות S&P500 הנסחרות בשקלים
האם אנחנו הראשונים שכותבים על זה? כן.
הפוסט הזה הוא פרי עבודה משותפת שלי ושל נתן אהרונוביץ׳, ועוד אנשים שאנחנו לא יכולים לנקוב בשמם.זהו פוסט שכתוב הפוך, הוא מתחיל מהסוף, כדי שחלילה לא תפספסו זאת. מי שלא יודע מה זה קרן סל שיקפוץ לתחתית הפוסט, כתוב שם.
בקיצור: חברת אינווסקו רשמה למסחר בבורסה הישראלית קרנות סל מחקות מדדים זרים, בין היתר אחת שעוקבת אחר מדד ה S&P500 שיש בה משהו מיוחד שגורם לכך שהיא משיגה תשואה עודפת בקצת, בהשוואה לקרנות הזרות השקליות S&P500 של בלאקרוק. קצת!
תמשיכו לקרוא, כי זה משעמם רצח.
אינווסקו היא חברת קרנות סל הרביעית בעולם, שהנפיקה בין השאר את הקרן QQQ, קרן הנאסדק הפופולרית בעולם. אינווסקו רשמה למסחר קרנות בבורסה הישראלית. מדובר בקרנות סל העוקבות אחר בנצ׳מארקים ידועים, כמו ה S&P500, שווקים מתפתחים, גירסת ה-ESG (חברות שעושות דברים טובים בעולם) של ה- S&P500 ועוד כמה.
כתבות שעשויות לעניין אתכם
הפוסט הזה מדבר על אחת הקרנות, זו שעוקבת אחר ה S&P500. הקרן המדוברת שמה Invesco S&P 500 UCITS ETF, סימול SPXS (בלונדון) ומספרה בארץ 1183441.
מסתבר שיש טריק מיסויי, שגורם לכך שהקרן הזו מציגה יתרון תשואתי קל על פני קרנות סל הזרות האחרות הנסחרות בארץ. לא, זה לא פוסט ממומן, לדעתנו זה סקופ.
השווינו את הקרן של אינווסקו (SPXS) לקרנות השקליות של בלאקרוק CSPX. הקרן הנ״ל גם משיגה יתרון על פני קרנות סל אמריקאיות כמו SPY, מאותה סיבה, הטבת מס דיבידנד.
למה לדעתנו לקרן של אינווסקו יש קטע?
ודיסקליימר עצבני. אל תקשיבו לנו כלל!
לפני כמה זמן אני ושותפי לעשיה נתן החלטנו לבצע השוואה בין קרנות סל מדדיות עוקבות S&P500, שנסחרות בשקלים בבורסה הישראלית. במהלך ביצוע ההשוואה גילינו אנומליה: קרן הסל של אינווסקו משיגה יתרון עקבי של כ 0.3%~ שנתי על פני הקרנות של בלאקרוק.
מוזר.
כל מי שלמד מימון יודע שלא סביר שיהיה יתרון עקבי שכזה.
כדי להיות בטוחים, שלחנו את הנתונים למתמטיקאי שעובד בגוף נוסטרו, והוא בדק ואישר לנו שאכן לקרן של אינווסקו יש יתרון קל, לא רנדומלי של 0.3%~, עקבי, על פני הקרנות הזרות השקליות האחרות.
לכאורה, לקרן S&P500 של אינווסקו דמי ניהול נמוכים יותר מקרנות הסל האחרות בקטגוריה (כלומר קרנות סל זרות שנסחרות בשקלים)- 0.05%, בהשוואה לקרן של בלאקרוק שדמי הניהול שלה 0.07%.
אבל בפועל לקרן של אינווסקו יש גם עלויות SWAP של 0.04%, כך שבפועל דמי הניהול שלה יקרים יותר.
גילוי נאות: נפגשתי עם מנהל המכירות של אינווסקו בישראל. הוא הזמין אותי גם להשקה של הקרנות הללו בבורסה הישראלית. האינטרס שלו ברור, להפיץ את הבשורה. האינטרס שלי הוא להביא מידע רלוונטי ומעניין. אני לא מקבל מהם כסף.
הדיבור נמשך כמה חודשים, ובינתיים אנחנו בדקנו את הטיעונים.
עד כמה שאנחנו מזהים את הטענה שלקרן הזו יש יתרון קל מגובה במספרים עד כה. אשמח לגלות שאנחנו טועים, אבל באמת שבדקנו לעומק, ויש ככל הנראה, בינתיים, יתרון תשואתי קל לקרנות הסל של החברה.
אז לסיכום, אנחנו טוענים שיש לקרן S&P500 של אינווסקו יש יתרון קליל כי:
- יש רגולציה מתועדת שאכן מקנה לקרנות SWAP יתרון מיסוי קל (כשהן משקיעות במניות אמריקאיות).
- הקרנות של אינווסקו בארץ עושות שימוש ב SWAP.
- אינווסקו מפרטת את העניין הזה באתר שלה.
- הנתונים שבדקנו מראים שיש סטיה קלה לטובת אינווסקו מול קרנות מתחרות.
כשמשקללים הכל, היתרון באמת קטן, בערך 0.1%, ולא בטוח שזו סיבה להעדיף אותה על פני החלופות. בנוסף, לפרנואידים שבינינו, ב SWAP ים יש פוטנציאלית סיכון מנפיק, משהו שמצריך פוסט נפרד, והנה הוא. האם הוא אימננטי? כנראה שלא. אבל בהשוואה לבלאקרוק, שאצלה הוא 0, אצל אינווסקו הוא לא 0.
אנחנו לא ממליצים להשקיע בקרנות הללו, ולא ממליצים על כלום באופן כללי. איט איז וואט איט איז. יש אנשים שעדיף להם לקנות דברים אחרים.
לפניכם תמונות השוואה מבלומברג טרמינל, כדי שתרגישו נבוכים שאתם לא מבינים מה אתם רואים, אבל זה נראה ״חכם״ ומרשים' כזה לאבלי. בואו, מערכת שעולה 2000 דולר בחודש. לא שלנו, לנו אין תקציב לזה.
אז מה הסוד בקרנות של אינווסקו?
איך זה שהן משיגות 0.4% יותר מהקרנות המדדיות המקבילות?
הסוד הוא טמון ברגולציה אמריקאית שנקראת Hire act 871. החוק הזה פוטר קרנות סל העושות שימוש בניירות ערך מסוג Swapים מהחובה לשלם מס דיבידנד לארה״ב.
בקיצור: יש פירצת מס שהקרנות של אינווסקו מנצלות. אנחנו נרחיב עליה לעומק בהמשך הפוסט.
אזהרה ודיסקליימר:
פירצות מס נוטות להיסתם פעמים רבות. כשהן נסתמות היתרון אובד. מי שישקיע בקרנות של אינווסקו שייקח בחשבון שלא לעולם חוסן. האמריקאים לא אוהבים פירצות מס כלל, ולכן לעיתים פועלים לסתום אותן.
אז איך זה שיש חוק שמקנה יתרון לקרנות של אינווסקו?
אז הסיפור הוא שהקרנות של אינווסקו עוקבות אחרי ה S&P500 בצורה שונה מקרנות פופולריות אחרות. כדי להבין זאת, עלינו להבין את האופנים השונים שבהם קרנות סל מחקות מדדי מניות.
איך קרנות סל מצליחות לחקות מדדים?
הסבר כללי על קרנות מחקות מדדים – דלגו למוח וריאות אם אתם יודעים מה זה
יש קרנות סל מסוג מסוים, שהקטע שלהן הוא ״להתנהג כמו״ איזשהו מסד נתונים/מדד/סגמנט כלכלי. הרעיון הוא שקרנות כאלו מאפשרות לכם להשקיע ולשים את הכסף שלכם על דברים, שבמקור, לא היה אפשרי לכם להשקיע בהם. למשל מדד ה S&P500 הוא בעיקרון תיק השקעות דמיוני, העוקב אחר 500 חברות שנסחרות בארה״ב. הוא לא מכשיר השקעה, רק מכשיר מידע, וכשלעצמו, לא ניתן להשקיע בו ישירות.
אבל יש בני אנוש שרוצים לשים את הכסף שלהם על ה״תיק הדמיוני״ הזה. כדי להשיג זאת עבורם, הוקמו בין היתר קרנות סל, שהקטע שלהן הוא לחקות את מדד ה S&P500, ובכך לאפשר לכסף שלכם ״לרכב עליו״.זיכרו: מדד הוא רק מכשיר מידע, קרן סל היא מכשיר השקעה. שני דברים שונים. כשמדברים על ״להשקיע במדד״ מתכוונים ל-להשקיע בקרן סל (או מוצר דומה) המחקה את המדד.
מוח וריאות
איך קרנות סל משיגות את החיקוי של תיק השקעות דמיוני אך מאתגר כמו מדד ה S&P500?
לקרן הסל יש כמה אפשרויות לבצע מעקב:
- חיקוי פיזי (Physical replication) – בשיטת חיקוי זו הקרן קונה את כל המניות של המדד שהיא מחקה. לצורך העניין הקרן תקנה את מניות 500 החברות במדד ה S&P 500. למעשה רוב קרנות הסל הידועות בעולם פועלות בשיטה זו, למשל ה SPY, VOO, IVV וכו׳.
- דגימה (Sampling) – האמת שזה סוג של חיקוי פיזי, אבל שבמקום לקנות את כל המניות של 500 החברות, הקרן תדגום, ותקנה חלק מהמניות, באופן שיספיק כדי להשיג עקיבה טובה אחר המדד.
- עקיבה סינתטית (Synthetic replication) – בשיטה זו הקרן לא קונה את המניות של 500 החברות, אלא משתמשת במכשירים פיננסיים מסוג נגזרים, אשר מחקים את התנהגות המדד. יש כל מיני נגזרים פיננסיים (אופציות, חוזים עתידיים, חוזי swap), ואחת התכונות שלהם היא היכולת לחקות התנהגויות של נכסים אחרים.
- שיטות עקיבה היברידיות – שילוב של כל המפורטים לעיל.
הסוד של הקרנות מבית אינווסקו
ספוילר: הן סינטתיות, ועושות שימוש בחוזי Swap
קרנות הסל של אינווסקו הן סינתטיות, אבל לא סתם, הן משיגות עקיבה באמצעות נגזרים הקרויים Swap ים (חוזי החלף). פה קבור הכלב, ומכאן נובעת הטבת המס.
נסביר:
קרנות סל סינתטיות שעושות שימוש בחוזים עתידיים ואופציות, למעשה לא מחזיקות מניות של חברות. מאחר והן לא מחזיקות מניות, אין הגיון בכך שישלמו כל מיני מיסים שמשלמים מחזיקי מניות, כלמשל מס דיבידנד. אבל בפועל, גם כשהן לא מחזיקות מניות, המימשל האמריקאי החליט להטיל מס על הסינתטיות, כאילו שהן כן מתנהגות כמו מניות רגילות.
אז בגדול, אם חשבתם שבקניית קרנות סינטתיות תוכלו לחמוק מהמיסוי שיש על קרנות פיזיות – אתם טועים.
אלא אם כן הקרן עושה שימוש ב Swap.
משום מה החוק האמריקאי החליט שלא למסות קרנות סינטתיות העושות שימוש בסוואפים. זה מה שכתוב ב Hire act 871. מבלי להיכנס לעובי הקורה בפוסט זה, המשמעות היא שלקרנות הסוואפ יש כמה עשיריות האחוז של יתרון על פני קרנות שמחקות מדדים בשיטות אחרות.
אבל האם יש חיסרון לשיטת המעקב באמצעות נגזרים? האם צריך לפחד מעקיבה סינטתית באמצעות סוואפ?
חסרונות פוטנציאליים ל SWAP
כשקרן סל מחקה פיזית ומחזיקה את המניות עצמן, אין לה מה שקרא ״סיכון מנפיק״. כלומר המניות בבעלותה, ואין סיכון שמישהו שיפשוט רגל יעלים לה את המניות.
בחוזי סוואפ יש סיכון תיאורטי. הסיבה לכך היא שחוזה סוואפ הוא חוזה החלפה, שבו שני צדדים מחליפים ביניהם נכסים (האחד נותן לשני את תשואת המניות, השני משלם לו ריבית על זה, למשל). אז אם הצד שמולו בוצעה ההחלפה לא עומד בתנאי ההסכם – קיים סיכון מנפיק.
עם זאת, אני רוצה להאמין שאינווסקו, חברת הקרנות הרביעית בגודלה, לא עושה עסקים עם דגי רקק, אלא מול גופים מוסדיים מבוססים. בנוסף ניהול הסיכונים על הדברים הללו הוא די סטריקט. כאמור, גם הפנסיה שלכם/קופת גמל להשקעה וכו׳ עושה שימוש בכלים כאלה.
על פי הרגולציה הקיימת על קרנות UCITS, יש הגבלה של עד 10% חשיפה לסיכון מנפיק. בפועל החשיפה היא נמוכה מכך.
הקרנות עושות שימוש במספר מתודולוגיות להפחתת סיכון, בין היתר:
- דורשות בטחונות יתר כנגד העסקה.
- מאפסות כל יום את ההתחייבויות.
- מבצעות עסקאות סוואפ מול מספר שחקנים בו זמנית.
האם החיקוי של קרנות swap נאמן למקור?
כן.
כשמשקיעים בקרנות מחקות עולה השאלה עד כמה החיקוי של הקרן נאמן למדד שאחריו היא עוקבת. בסוואפ החיקוי נאמן מאוד לביצועי הקרן. למעשה לסוואפ עשוי להיות יתרון על פני חיקוי פיזי, מכיוון שחיקוי פיזי (שמחזיק את המניות עצמן) הוא יחסית מורכב ומסורבל, בעוד שסוואפ הוא חוזה יחסית אלגנטי שבו גוף אחד מבטיח לגוף שני את תשואת המדד.
והנה עוד משהו שאולי אמור להרגיע פה:
ישראל היא סינטתית
וכך גם הרבה מהמוצרים שאתם כן מושקעים בהם
קרנות סל ישראליות מיישמות בין היתר עקיבה סינתטית כאשר הן מנסות לחקות מדדי חו״ל. האמת שגם קרנות הפנסיה/השתלמות שעוקבות אחר ה S&P 500 משתמשות בעקיבה סינטתית. גם קופות גמל להשקעה עוקבות S&P עושות זאת.
מדוע קרנות ישראליות משתמשות במכשירים סינתטיים?
- זה הרבה יותר פשוט. קל מאוד לקנות מכשיר סינתטי שמשיג מעקב אחר המון מניות, מאשר לנהל את האופרציה שצריכה לקנות את אותן מאות המניות ולאזן את התיק כל הזמן. זה סיוט תפעולי.
זו עובדה , כעת לספקולציות:
- כשרות. עקיבה סינתטית היא כשרה. מסתבר שיש קטע של השקעות ״כשרות״. יש משקיעים שמבחינה מצפונית לא רוצים להשקיע במניות של חברות שפועלות בניגוד לאמונה שלהם. אין בעיה כזו שכשקונים חוזים עתידיים, או נגזרים אחרים, כי הם בהגדרה לא חברה.
- נגזרים נסחרים גם ביום ראשון. ישראל שונה. בחו״ל לא עובדים ביום ראשון, בישראל כן. אז צריך שיהיה מעקב אחר הנכסים האלה גם בימי ראשון, ונגזרים פיננסיים עושים זאת – זה אחלה פתרון.
תחתית הפוסט
פה כתוב מה זה קרן סל.
הרבה אנשים אוהבים לקנות קרנות סל (ETF). קרן סל זה מגניב, כי זה כמו לקנות ״מניה״ שקונה לכם במכה אחת המון חברות.
איך זה עובד? הנה הדרך הקלאסית:
קרן סל, כמו כל סוג של ״קרן״, היא מעין ״בריכה של כסף של המון אנשים שמושקע בכל מיני דברים״. קרן הסל, כשמה כן היא, קונה סלים של המון מניות.
בשיטה הקלאסית, קרן הסל קונה מניות של המון חברות, ואז נותנת לכם להשקיע ב״מניות״ של עצמה. וככה, אם אתם קונים את ה״מניות״ של קרן הסל, אתם מושקעים בכל המניות של החברות שהיא בעצמה קנתה.
שיטה זו היא דרך עקיפה עבורכם לקנות סלי מניות בפעולה של קניית מניה אחת של קרן סל (למניה של קרן סל קוראים ״יחידה״ בז׳רגון המקצועי).
*הניתוחים וההערכות הן בגדר דעות בלבד. כל העושה שימוש במידע זה עושה זאת על דעתו ועל אחריותו הבלעדית. אין לראות בכתוב המלצה, תחליף לשיקול דעת עצמאי או הזמנה לבצע השקעות ו/או פעולות כלשהן. המידע המוצג הינו להעשרה בלבד ואינו תחליף לייעוץ. יש לקחת בחשבון את הסיכונים הטמונים בהשקעות בני״ע. אנו לא אחראים להפסדים כספיים שעשויים להיגרם לאדם הפועל על דעת עצמו בעקבות התכנים המועלים כאן.