איך מתגוננים מאינפלציה?

אני נתקל שוב ושוב בשאלה ״איך ניתן להגן על הכסף מפני אינפלציה?״. הייתם חושבים שהתשובה תהיה טריוויאלית, אבל היא הצריכה לא מעט חפירה וקריאה.

אני יכול להבטיח לכם שהתמונה המלאה תתקבל רק אם תקראו את כל הפוסט, כי כנראה שבמהלך קריאת הפוסט יעלו לא מעט התנגדויות. קשה לשטוח את כל האמת בפסקה אחת, אז זה נבנה מפיסקה לפיסקה.

משהו שחשוב לציין – שום דבר פה לא המלצה. כמו כן, אם יש נכס שאני אומר עליו שהוא ״לא מומלץ״, הוא תמיד יכול בסופו של דבר לזנק ב 200% בדיעבד. אין לי יכולת לדעת מה יהיה בדיוק, אלא שאני מציג פה מידע המתבסס על נתוני עבר, ולצידו הגיון בריא. מטבע הדברים, הגיוני שמישהו יפעל לגמרי אחרת ממה שכתוב פה וישיג ביצועים הרבה יותר טובים. תעשו את המחקר שלכם וזה.

המילה ״להגן״, בואו נתעכב על זה שניה: המכשיר ש״יגן״ עליכם צריך להיות מכשיר שיניב תשואה גבוהה יותר מהאינפלציה. יעני, האינפלציה נוגסת ב 3% מהכסף שלכם? אתם צריכים השקעה שמשיגה תשואה של יותר מ 3%.

לפני שאני ממשיך, כנראה שיהיה חלק מכםשיגידו ״אינפלציה מביאה איתה עליית ריבית, ועליית ריבית פוגעת בנכסים שצויינו ברשימה הזו״. לכן יש פוסט, ובהמשך הפוסט אנחנו נדון בכל הרבדים האלה.


בואו ניגש ישר לעניין.

אילו נכסים מהווים הגנה לא רעה בזמן אינפלציה?

מניות

כן, good old מניות. אני חושב שזה הנכס הראשון שהייתי שוקל למי שריסק זו לא בעיה עבורו.

בואו נסביר למה מניות עשויות להיות חלופה טובה: אינפלציה שוחקת את ערך הכסף ולכן מחירי המוצרים והנכסים עולים. מניות הן פיסות בעלות על חברות. חברות מוכרות מוצרים, ומחזיקות בבעלותן נכסים (ציוד, מבנים). לכן כשיש אינפלציה, מניות למעשה מקנות לכם בעלות על דברים ש״מרוויחים״ במידה מסוימת מאינפלציה.

יתרון שיש למניות על פני האלטרנטיבות הוא האפשרות לקנות אותן בפיזור רחב ומגוון, כך שכשאתם מחזיקים סל מניות מפוזר ברמה הבינלאומית, אתם ככל הנראה לא חשופים לסיכונים שיש במניה אחת של חברה כזו או אחרת. קצת יותר קשה לגוון כשמדובר בנדל״ן, זהב או קריפטו למשל.

חשוב לציין שמניות הן נכס עם יותר ״ריסק״ ובהתאמה, צפי התשואה עליהן אמור להיות גבוה יותר. אם זה לא היה כך, משקיעים לא היו משקיעים בהן, כי הסיכון לא היה שווה את זה, ואז היה מתרחש תהליך של התאזנות שיביא לכך שהתשואה על מניות תיתן פיצוי ראוי על הסיכון.

יש אנשים שמנסים להעריך אילו מניות יהוו הגנה טובה מפני אינפלציה. אין לזה תשובה פשוטה. חלק מהנתונים שמצאתי מראים שסקטור האנרגיה (נפט וכו׳) מציג ביצועים לא רעים בתנאי אינפלציה, אבל לא בטוח שמניות בסקטור הזה זו ההשקעה הכי מומלצת, סקטור בעייתי. אין לכם דרך נורמלית להיחשף להשקעה בנפט/ גז וכו׳. כתבנו על זה פוסט פעם.

פעמים רבות אנשים מעלים את הסברה שלהשקיע במניות של חברות שמוכרות מוצרי מזון – לא הצלחתי להראות חד משמעית שהן מוצלחות יותר בתקופות אינפלציה. יש מניות של חברות שנהנות מעליית מחירי הסחורות (למשל Deere & Co המוכרת ציוד חקלאי) – הבעיה היא שיש עוד גורמי השפעה על המניות הללו, ולכן אין לי משהו חד משמעי. האינטואיציה ה״תוך בטנית״ לא תמיד עובדת במבחן המציאות. אישית, הייתי הולך על פיזור רחב וכו׳.

בהמשך הפוסט אני אציין את סיכוני הריבית, שצריך לקחת אותם בחשבון בהקשר זה. כמו כן, מי שמשוכנע שיש בועה בשוק – by all means תמשיכו לקרוא.

נדל״ן

ככל הנראה נכס נדל״ני (כשקונים אותו טוב) הוא לא רע כהגנה מפני אינפלציה, מכיוון שהוא ״חפץ״ (יעני אחזקה ריאלית), שכמו הרבה ״חפצים״ אחרים, מחירו עולה בזמן אינפלציה. חשוב לקחת בחשבון שאם הנכס משלם שכ״ד במזומן, הערך של המזומן נשחק בתנאי אינפלציה, ולכן כדאי אולי כדאי לשקול השקיע אותו.

החיסרון בנדל״ן הוא שקשה יותר לפזר סיכונים, מכיוון שנדרש תקציב גדול לקנות נכסים רבים. לרוב השקעה בנדל״ן היא בנכסים בודדים, ולכן לא מתאפשר גיוון רב. מאחר ונדל״ן זו ״צליפה״, צריך לדעת לקנות טוב, וזו מיומנות שיש לרכוש.

מי שנדל״ן כבד עליו, או מעוניין בפיזור, יכול לנסות קרנות ריט – ״מניות נדל״ן״. קרנות ריט משקיעות בנכסי נדל״ן, ואתם קונים את המניות שלהן. זו דרך עקיפה, פשוטה יותר, להשקיע בנדל״ן. רק שימו לב שהמיסוי על קרנות ריט הוא לא סתם מס רווחי הון, אלא מס הכנסה.

כמובן שיש מי שמעדיף נדל״ן חו״ל, בגלל המחירים הזולים וכו׳. אבל צריך לקחת בחשבון שני דברים: בעוד שנדל״ן בארץ נחשב יציב אבל יקר, נכסי נדלן בחו״ל הם אמנם ״זולים״, אך עם תנודות מחיר גדולות יותר. בארה״ב למשל ראינו כבר איך מחירי נכסים יכולים להתרסק.

מגרעה נוספת שרלוונטית כיום לנדל״ן בחו״ל היא שאתם חשופים לשינויים בשער החליפין. זה עוד ״חלק נע״ שמסתפח להרפתקאה. אם למשל הדולר נחלש מול השקל – זה יפגע בביצועים שלכם. זה רלוונטי היות ואני מעריך שרובכם מנהלים את חייכם בשקלים, ולכן בעוד שלשקעה שיקלית לא מתווסף הרובד הזה, בהשקעה שנעשית במטבע זר זה משהו שצריך לקחת בחשבון.

זהב/ כסף/ נחושת

לסחורות הללו יש נטיה להוות הגנה מפני אינפלציה במידה מסוימת. מבחינת תשואה, יש סיכוי שהפיצוי שהן נותנות הוא לא בהכרח יותר מאשר מניות בפיזור בינלאומי. יש אנשים שאוהבים להשקיע בזהב פיזי. יתר בני האנוש יכולים להסתפק בהשקעה בקרנות סל עוקבות זהב/כסף – GLD/SLV.

יש דיון שלם שאין לי כוח לנהל בנושא – האם הקרנות הללו סבבה או לא. לטעמי הן סבבה מספיק.

החיסרון הוא שהסחורות הללו מושפעות מגורמים נוספים, והתנודתיות שלהן לא צפויה. כסף וזהב תנודתיים, מאחר ומדובר ב 2 מתכות, פיזור סיכונים קשה לומר שיש פה.

יצא לי לקרוא מאמר שהראה שדווקא נחושת הציגה ביצועים לא רעים בתנאי אינפלציה, בין היתר משום שהיא משמשת בתעשיה בצורה נרחבת. מוזמנים להעלות רשמים בתגובות.

מזון (סחורות)

יש מקורות שטוענים שבזמנים של אינפלציה גבוהה השקעה בסחורות כמו תירס/כותנה/חיטה וכו׳ יכולה לספק הגנה ראויה מפני אינפלציה. ההגיון שמנחה אותם הוא שאם באינפלציה מחירי המוצרים עולים, אולי כדאי להשקיע במחירי המוצרים עצמם ע״י קניית סחורות.

ובכן, זו דעתי בלבד – לא בטוח שהייתי נוגע בזה. מעבר לכך שכדי להשקיע באלו אתם צריכים להתעסק עם חוזים עתידיים, ומינוף, ולהבין מהו קונטגו, ופקיעה וכו׳ – התנודות במחירי הסחורות הללו עלולות להיות בלתי צפויות. למיומנים.

בשונה מזהב/כסף ומתכות יקרות אחרות, לדעתי אין דרך יעילה וזולה להשקיע בסחורות באמצעות קרנות סל.

נכסים בריבית משתנה

נכסים שמשלמים ריבית משתנה אמורים לתפקד יחסית טוב בתנאי אינפלציה, כי בזמנים אלה יש נטיה להעלות ריבית, והריבית שלכם תעלה בהתאם. אובייסלי התשואה של נכסים אלו צפויה להיות צנועה בהשוואה למניות או נדל״ן. אין פה ניסים.

ביטקוין וקריפטו

נכסים שמשלמים ריבית משתנה אמורים לתפקד יחסית טוב בתנאי אינפלציה, כי בזמנים אלה יש נטיה להעלות ריבית, והריבית שלכם תעלה בהתאם. אובייסלי התשואה של נכסים אלו צפויה להיות צנועה בהשוואה למניות או נדל״ן. אין פה ניסים.

לביטקוין תנודתיות גדולה, לצד תשואה פוטנציאלית גבוהה. הביטקוין חשוף לגורמי סיכון אחרים (סיכוני רגולציה, סייקלים), והבעיה היא שהוא נכס יחיד, ולכן הפיזור בקניית ביטקוין נמוך בהגדרה. מי שיגוון ויקנה גם אית׳ר לא באמת השיג פיזור, כי המטבעות העיקריים מתואמים, ולכן, בשונה ממניות, אדם שרוצה ״להרטיב״ קצת את התיק עם מטבעות קריפטו, שייקח בחשבון את המשקל הראוי בתיק.

נכסים אלטרנטיביים

כיום ניתן להשקיע בכל מיני דברים מוזרים, אבל ״כמו מניות״. למשל ״מניה״ של יצירות אמנות. אתר בשם Masterworks מאפשר לכם לקנות מניות של יצירות אמנות, שאמורות להימכר ברווח תוך מספר שנים. אני אישית אוהב את הרעיון, אבל זה בגלל שאני קצת בקיא. השקעה באמנות היא מיומנות לא טריוויאלית כלל, ולכן שיקלו היטב אם זה בשבילכם.

אני יכול לומר שהאינטואיציה שלי היא שבתנאי אינפלציה מחירי יצירות אמנות אמורים לעלות, אבל אם במקביל לאינפלציה יעלו מס הכנסה על משכורות גבוהות, ייתכן והשוק הזה ייפגע (יש עולם שלם של תרומות יצירות אמנות שמושפע משיעור המס על מדרגות הכנסה גבוהות, נושא שחקרתי בעבר).

עוד דוגמה לקשקושים כאלה – השקעה בחביות וויסקי. כמו במניות. אתן לכם כתובת של אתר בתגובות, תעשו את המחקר שלכם.

באופן כללי לא יודע אם הייתי שם את מלוא כספי על הדברים האלה, אבל זכות הציבור לדעת על קיומם.

נכסים שרע להחזיק בזמן אינפלציה

מזומן כמובן.

דברים שמשלמים Fixed Income

נכס שמניב הכנסה קבועה (בסכום נומינלי מובטח) מספק הגנה די גרועה, כי המזומן שהוא משלם נשחק ושווה פחות. אם למשל אתם מלווים למישהו ומובטחים לכם תשלומים קבועים של 100 ש״ח בחודש – קצת נדפקתם.

כנ״ל קופונים ממשלתיים שמשולמים ע״י איגרות חוב – לא טוב. גם הלוואות חברתיות הן לא להיט, וכך גם כל סוג של ריבית מובטחת.

אגב, נדל״ן הוא לא בדיוק נכס שמשלם הכנסה קבועה, כי שכר דירה ניתן להעלות תוך X זמן, ולכן במובן זה הוא שונה מאיגרות חוב.

יש כל מיני קרנות חוב, שככל הנראה הייתי מוותר עליהן. זיכרו – אינפלציה משרתת את החייב, ורעה מאוד לצד שהלווה את הכסף.

למה אג״ח צמודות ברשימה של הנכסים ה״רעים״?

בישראל יש אפשרות להשקיע באיגרות חוב שהתשלומים שלהן מוצמדים למדד המחירים לצרכן, כך שבעיקרון, אם יש אינפלציה התשלומים אמורים לגדול.

אנשים שומעים על איגרות חוב צמודות ומשוכנעים שזה יגן עליהם מפני אינפלציה. בואו נסביר למה זה לא בהכרח נכון:

כל ״ביטוח״ עולה כסף. כשאתם קונים אג״ח צמודה שמבטיחה שהתשואה שלה עולה עם האינפלציה, המחיר שלה יהיה גבוה יותר כבר מראש. למעשה, הוא יגלם את ציפיות האינפלציה כבר ברגע שקניתם, ולכן כמעט תמיד אג״ח צמודות נסחרות בתשואה שלילית. במילים אחרות, באג״ח צמודות מובטח לכם שתפסידו, אלא אם האינפלציה תהיה גבוהה באופן חריג מהמצופה. וגם כשתרוויחו – זה לא יהיה פיצוי גבוה כל כך על התשואה.

האם אחזקת דולרים היא הגנה מפני אינפלציה?

בערך כמו שאננס יגן עליכם מהתרסקות מטוס.

אחזקת כסף זר לא אמורה אינהרנטית להגן עליכם מפני אינפלציה במטבע שלכם, אלא אם אתם חיים במדינה שבה באופן חריג האינפלציה יצאה משליטה, וערך המטבע שלכם נשרף מול מטבעות העולם. במקרה שלנו, בישראל, השקל מפגין חוזקה מול סל המטבעות, לכן לא בטוח שזה מומלץ. אם כבר, המצב האינפלציוני במדינות אחרות עלול להיות חריף יותר מבארץ.

סיכון הריבית – האם הוא משחק תפקיד?

זו נקודה כואבת. בואו נרגיש את הכאב.

אינפלציה גוררת העלאות ריבית, והעלאת ריבית, בתנאים מסוימים, עלולה להביא לירידות בשווקים. זו אולי הנקודה שהכי מדאיגה את אנשי הפיננסים.

כשהאינפלציה יוצאת משליטה הרגולטור רוצה ״לשפוך מים צוננים״ על המצב ע״י העלאות ריבית. למה זה הגיוני?

העלאת ריבית מביאה לכך שאנשים מבזבזים פחות, וחוסכים יותר. הם גם לוקחים פחות הלוואות. כל זה גורם לכך שיש פחות ביקושים למוצרים, ולחצי האינפלציה נרגעים.

עם זאת,אבל העלאת ריבית עלולה להביא לירידה חדה במחירי הנכסים. הכסף בורח ממקומות מסוכנים, לאיפה שיש ריבית מובטחת. היציאה המהירה של הכסף מהשקעות לתוך חסכונות עלולה להביא לירידה חדה בכל האפיקים – נדל״ן, אג״ח, מניות וכו׳.

ככל שהמח״מ (משך החיים של הנכס) ארוך יותר, וככל שהצמיחה של הנכס גבוהה יותר – כך עליית הריבית תשפיע עליו יותר:

  • מניות ירדו חזק. מניות של חברות עם מכפילים גבוהים עלולות לרדת חזק יותר.
  • חברות שמחזיקות חוב גדול עלולות להידפק ממש אם יעלו ריבית בשיעור משמעותי. יש כיום בשוק לא מעט חברות שבזכות ריבית אפסית שורדות, ואילו אם הריבית תעלה הן יעברו להפסד. זה מה שנקרא ״חברות זומבי״. כתבנו על זה בעבר.
  • נדל״ן ייחתך, כי מחירי הנדל״ן, כמו יתר הנכסים, מחושבים על פי הריבית, והמח״מ של נדל״ן הוא ארוך ביותר. בנוסף, ההחזרים על ההלוואות יעלו אם הריבית תעלה, מה שעלול לפגוע ברוכשי דירות.
  • איגרות חוב ירדו כמובן, וכו׳.

בקיצור – אני לא מצליח לחשוב על נכס בשוק שלא ייפגע אם יעלו ריבית בצורה לא זהירה.

אז תיאורטית, מי שרוצה להימנע מ״מכה״ כזו מבעוד מועד, צריך לא להשקיע בשום דבר בזמן שזה קורה (חכו, יש הסתייגויות בפסקה הבאה). הכסף צריך להיות בפקדונות משלמי חיסכון בבנק. אבל יש כאן בעיה. שימו לב:

האם כל זה בוודאות יקרה?

לא.

בכלל לא בטוח שיעלו ריבית וזה יגרום לשוק לקרוס. לא מבין למה כולם השתכנעו שזה מה שבוודאות הולך לקרות. אם תבחנו את גרף מדד המניות האמריקאי לאורך 100 שנים, ניתן לראות שהשוק גם יודע לעלות כשמעלים ריבית. כלומר, כל מי שחושש ממצב בו מעלים ריבית והשוק קורס, יכול למצוא את עצמו שנים רבות מחוץ לשוק, ממתין לארמגדון, ובינתיים להחמיץ את כל התשואות.

חשוב להדגיש זאת שוב – לא כל העלאת ריבית מקריסה את השוק.

העלאות ריבית שמביאות לירידות, הן אלה שנעשו במצב שבו הכלכלה לא חזקה מספיק, ובהפתעה גמורה ביחס לציפיות השוק. אבל מנגד, אבל אם הכלכלה שועטת, יציבה, האבטלה מצטמצמת, והתפוקה גדלה – אז העלאת ריבית יכולה להיעשות בלי לזעזע את השווקים.

עכשיו כל אחד צריך לקחת פוזיציה מה לדעתו יקרה, ועבור רוב האנשים, לא בריא להתחיל ״להמציא״ שיט.

אז מה עושים? לא ממליץ על כלום. אבל אני שואל זאת: נניח שהעלו ריבית והשוק נופל וחותך את הנכסים בעשרות אחוזים. מה אתם תעשו? מה הרבה אנשים יעשו?

סיכוי סביר שתוך איזשהו זמן הכסף יחזור למניות, ולנדל״ן ולכל הנכסים. זה עשוי לקחת בין מספר שבועות, למספר חודשים או שנים. תוך זמן מה סביר להניח שיחזרו עליות השערים, ויתקנו לרמה של לפני הנפילות. ואז ימשיכו צפונה משם. כך תמיד היה.
ממה אנשים מנסים להתגונן? מתנודתיות? זה הרי חלק ממשחק השקעות.

אז אולי שווה שיהיה מזומן בצד, ליתר בטחון, שיהיה מה להכניס. וזה כמובן כסף שמחמיץ את כל התשואות, ובינתיים נשחק ע״י אינפלציה.

בהנחה שאתם לא בני 70+, האם לדעתכם יש לכם כיום את כל הכסף שעוד הולך להיות לכם בעתיד? האם זה סביר להניח שבמרוצת השנים אתם הולכים להרוויח עוד כסף? אם כך, ה״מכה״ שיחטוף הכסף הנוכחי שלכם – כמה היא פטאלית? כמה זמן לדעתכם זה יימשך? אינסוף?

בסופו של דבר, השקעות זה מרתון, לא ספרינט״.

אז תגוונו, תפזרו, שימו בכל מיני אפיקים. כל פעם שמצטבר לכם כסף פנוי תדחפו אותו לאיזושהי השקעה. גישה זו להשקעות גם מגנה עליכם במידה כזו או אחרת מפני התנודתיות – כל פעם שאתם מפקידים כסף לתוך השקעות אתם מצמצמים את תנודתיות התיק ( Dollar Cost Avergaging).

רוצים ״לשבת על מזומן״? שבו על מזומן, תחיו איך שבא לכם.

אבל נקודה למחשבה: אולי כדאי ללמוד להכיר את התנודתיות שיש בכל השקעה, ולהתרגל אליה. ולנהל סיכונים ע״י גיוון ופיזור. בסוף, מצב בו יש לכם יותר מדי מזומן בבנק הוא בוודאות לא בריא, ועלול להזיק לכם. לעומת זאת, מצב שבו הכסף שלכם חווה תנודתיות הוא לא נעים, אבל הוא חלק מהמחיר של הצמחת הכסף. יותר מדי אנשים לטעמי חושבים שהם משקיעים לטווח ארוך, אבל בודקים את התיק כל יומיים, כמו סוחרים יומיים. לא בטוח שזה בריא.

ועוד נקודה אחת חשובה:

האינפלציה הגבוהה שנמדדה בשנה האחרונה – נמדדה בארה״ב. יותר מ5% עד כה, ויש מי שיגיד שזה נתון ״מגוהץ״.

חלק גדול מכם גר בישראל. גם האינפלציה שנמדדה בישראל עד כה השנה היא קצת יותר מ 5%, שזה מעל הממוצע הנורמלי בעשור האחרון, אבל לא חריף כמו ארה״ב.

אם יש מישהו שלא מאמין למדידות האינפלציה – אוקיי, לכו עם הלב שלכם. אני אישית בלאו הכי טוען שאינפלציה בתכל׳ס היא סובייקטיבית. שו? ובכן, אני יכול לחתום לכם שסל המוצרים שלי שונה מסל המוצרים של אדם אחר. אני למשל לא קונה דלק (לפני הקורונה מכרתי את הרכב), לא סיגריות, אין לי עלויות גני ילדים, ואני קונה ביגוד ואופנה מחו״ל. בנוסף, קניתי קילו דאשי לפני שנה שעדיין מחזיק.

אז מבחינתי הדיבור על כך שמדד המחירים לצרכן לא מייצג כלום – הוא סוג של נכון, כי הוא לא לגמרי מייצג את סל הקניות האישי שלי במדויק. ייקור סל המוצרים של כל אחד מכם הוא בסבירות גדולה שונה במידה כזו או אחרת מהסל שלי. אולי זו נקודה למחשבה. אולי אני לא מייצג כלום.

מה שכן, מחירי הדירות בישראל ממשיכים לעלות. זה מחזק את הטיעונים בתחילת הפוסט, שנדל״ן עשוי להוות הגנה טובה. מצד שני, שימו לב, שאם אתם נשענים על מימון כבד, עליה בריבית יכולה להעמיד אתכם במצב לא טריוויאלי, אז חשוב לקחת ייעוץ מקצועי וכו׳.

דבר נוסף שיש לקחת בחשבון – ייתכן ובשנים הקרובות האינפלציה בארה״ב תירגע, ולכן שינוי מקצה לקצה של תיק ההשקעות שלכם הוא אולי צעד קיצוני.

שמעתי אנשים שמחזיקים תיק מנייתי, שוקלים להחליף אותו באג״ח צמודות כהגנה מאינפלציה. כפי שהבנתם, זו כנראה לא פרקטיקה אידיאלית בהכרח.

מה שחשוב אולי זה שהאינפלציה עוררה מודעות אצל אנשים להתחיל להשקיע, וזה מבורך. כפי שהבנתם, דיבורים על ״בועה״ לא גורמים לי להפסיק להשקיע. תשקיעו, תגוונו, תהפכו השקעות להרגל.

*הניתוחים וההערכות הן בגדר דעות בלבד. כל העושה במידע הנמצא בקבוצה זו שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו הבלעדית. אין לראות בכתוב המלצה, תחליף לשיקול דעת עצמאי או הזמנה לבצע השקעות ו/או פעולות כלשהן. המידע המוצג הינו להעשרה בלבד ואינו תחליף לייעוץ. יש לקחת בחשבון את הסיכונים הטמונים בהשקעות בני״ע. אנו לא אחראים להפסדים כספיים שעשויים להיגרם לאדם הפועל על דעת עצמו בעקבות התכנים המועלים כאן.

0 0 votes
דירוג הכתבה
Subscribe
Notify of
0 Comments
Inline Feedbacks
כל התגובות

מן הפודקאסט

No data was found

מן החנות

כתבות נוספות