אזהרה: פוסט ארוך לפניכם
מתי יצא לכם לקרוא פוסט שהוא כמו יין משובח? יעני פוסט שלקח לכתוב אותו יותר משנה, וישב במגירות של מאני כל הזמן הזה?
ובכן, הפוסט הזה הוא כזה.
לפני יותר משנה, פנה אלי חבר הקהילה היקר אלעד פירק והציע לבוא ולסייע בכתיבת פוסט על קרנות גידור. נפגשנו, הוא זרק לי רעיונות, הסביר, חידד, קראנו, התפלפלנו, ובסוף הפגישה אמרתי לו ש-יאללה, אני רק מוסיף כמה פרטים ומשחרר.
כתבות שעשויות לעניין אתכם
אבל יש הרבה פרטים, וזה לקח זמן, ואז החיים הסיחו אותי, והפוסט לא שוחרר.
אז הנה – פוסט שלקח שנה. ואתם לוקחים חלק במחדל הזה!
כמה דברים חשובים לפני שמתחילים:
- אין בפוסט משום האדרה של קרנות גידור, אלא מידע. מידע אינו האדרה, משום שהוא מידע. וזהו.
- כמו כן, על מנת לחסוך לכם זאת בתגובות – וורן באפט פעם עשה משהו שהראה שבלה בלה קרנות גידור זה רע. כן, הנה, כתבתי את זה. כעת פיסת המידע הזאת מיותרת לציון. סתם. הסיפור הזה פשוט לעוס בעיני. בפוסט זה אני מעדיף לשים בצד את ״פיקנטריית באפט״, ולתת מידע על דבר מה שהינו קיים.
- בפוסט יש הכללות. אם הן מפריעות לכם או לא נכונות לגבי ה*קרן שלכם*, תניחו שלא דיברתי עליכם, אתם מדהימים.
- כדי שהפוסט לא יתפתל מליון פעם (וגם ככה הוא ארוך) יש השטחות תמציתיות, מבלי להיכנס לכל גזיליון האמיתות.
בואו נתחיל.
רקע
אם אתם רוצים להשקיע אתם יכולים לשים את הכסף שלכם בקרנות.
יש כל מיני קרנות השקעה: קרן פנסיה, קרן השתלמות, קרן נאמנות, קרן הון סיכון. כולן מגייסות כסף ממשקיעים, ויש מנהל השקעות שמחליט במה תושקע ערימת הכסף שגויסה.
ואז יש קרן גידור.
למינוח ״קרן גידור״ יצא שם כמעט מיסטי, של משהו כמו ״גוף השקעות ממש מתוחכם שאמור להכות את השוק״.
אנחנו נסביר לעומק בהמשך מהי קרן גידור.
אמלק:
- אין סיבה מיוחדת להשקיע בקרנות גידור. אם בא לכם תעשו זאת. לפעמים זה מצליח.
- יש קרנות גידור שמציגות ביצועים עודפים על פני הבנצ׳מארק. רוב הקרנות לא מצליחות. זה מוצר כל כך מגוון שקשה לומר משהו קוהרנטי.
מה ההבדל בין קרן גידור לסתם קרן?
הליוויתנים והכרישים
צריך להפריד בין שני ז׳אנרים של גופי השקעות שמנהלי כספים:
מוסדיים (הלווייתנים המסורתיים) + קרנות נאמנות
- גופים סטייל אלטשולר, מיטב דש, מגדל וכו׳, כלומר בתי השקעות גדולים וחברות ביטוח. המוסדיים מציעים מוצרי השקעה לקהל הרחב, הפחות מתוחכם. כנ״ל קרנות נאמנות, מוצר שהוא פייבוריט של יועצי השקעות בבנקים, ומיועד למשקיעים הפחות מתוחכמים בהכללה כמובן.
- בין המוצרים המוסדיים: קופת גמל להשקעה, פוליסת חיסכון, קרנות נאמנות, קרן פנסיה, קרן השתלמות וכו׳.
ספקולנטים (וביניהם קרנות גידור)
- קרנות גידור – עקרונית גופים אלה מציעים ניהול השקעות למשקיעים מתוחכמים, שיש להם מספיק כסף, וגם קצת ״חספוס״.
- חברות נוסטרו – גופים שסוחרים על הכסף של עצמם ולא פתוחים לכסף מבחוץ.
(אגב, אתם יודעים איך מזהים ספקולנט? הוא הוגה את המילה ״מוסדיים״ במלעיל, כדי להוסיף קצת זלזול לטון, חה)
גם המוסדיים וגם קרנות גידור מנהלים כסף של אנשים. אבל הרגולציה והכוונות שלהם שונות בתכלית. כעת בואו נרחיב על קרנות גידור וההבדל בינן לבין ניהול השקעות בגופים המוסדיים:
קרנות גידור – מה
נראה ש״קרן גידור״ הפך לשם נרדף ל״משהו משקיעים מתוחכמים משהו״.
אז נתחיל מהגדרה לא מדויקת אבל ממש קלה לעיכול:
- קרן גידור זה כשמישהו רוצה לנהל לכם את הכסף, והוא לוקח דמי ניהול גבוהים + דמי הצלחה, כי הוא בונה על זה שהוא יצליח לעשות לכם אחלה רווח.
עכשיו בואו נגדיר קצת יותר טוב:
- קרן גידור זו אופרציה פרטית (למעשה שותפות), שבמסגרתה מגייסים כסף ממשקיעים, ומביאים צוות של מנהלי השקעות מוכשרים לנהל את הכסף שגוייס.
אני מעדיף את ההגדרה הראשונה תכלס.
בקרן גידור הכסף שלכם מושקע בניירות ערך, ניירות הערך בבעלותכם, אתם והמשקיעים שותפים באחזקות, ומהצד יש איש שנותן הוראות במה אתם תשקיעו, ותמורת זה הוא מקבל את 2%/20. אם אני וחברי נשים יחד כסף במניות, ונבקש ממישהו שיגיד לנו במה להשקיע – זו פחות או יותר קרן גידור רק בלי המבנה המסודר.
אין רגולציה על מה שקרן גידור עושה, מותר לעשות הכל למכשירים כשירים. מותר להשקיע במה שרוצים, אפילו נדל״ן, אין הגבלה של שכר למנהלים (מה שמאפשר להביא מוחות), אין צורך ברשיון ניהול השקעות.
איך נולדת קרן גידור?
התהליך המתואר הוא רדוד ומכליל, אך קיים. המטרה היא שתבינו שבמידה רבה התחום הזה פרוץ. לא כולו, כנראה שרובו.
אז יש מישהו שמחשיב עצמו מנהל השקעות טוב. ואולי אפילו זה לא – ייתכן ומדובר במישהו שרוצה לפתוח קרן גידור. צריך לעבור כל מיני תהליכים בירוקרטיים, ויש אפילו אנשי מקצוע שאתה משלם להם כמה עשרות אלפי שקלים כדי שיעשו זאת עבורך.
יופי, עברנו את המשוכה הבירוקרטית.
כעת צריך מישהו שינהל את ההשקעות. אפשרות אחת היא שיש מנהל השקעות ״טאלנט״ in house. אפשרות אחרת היא לקנות את ניהול ההשקעות מגוף חיצוני. אפשר אשכרה לפנות לגוף פיננסי בינלאומי גדול, ולבקש ממנו שיספק לנו איזושהי אסטרטגיה שנוכל למכור ללקוחות.
אחרי ש״השגנו״ ניהול השקעות, אנחנו מכינים מסמך שמתאר מה אנחנו עושים, בתכלס מסמך השיווקי שמלהג על האסטרטגיה של הקרן (״משהו לונג שורט״, ״ארביטראז׳ים על משהו משהו״, ״בלה בלה אלגו״ וכו׳).
סורי שאני מגחיך את זה, אבל יש כאלה, והם מוציאים שם רע לענף.
אגב, צריך גם מישהו שינהל את הסיכונים בקרן. אם אין טאלנט, גם את זה אפשר לקנות מגוף חיצוני. אשכרה ניתן למצוא גוף שימכור לנו חבילת ניהול סיכונים המותאמת לאסטרטגיה שלנו.
אני בטח מדלג פה על שלבים (כי זה לא הכי מעניין), אבל בסופו של דבר צריך לשווק את כל הקסם הזה. שוכרים משרד מהודר (או שהולכים על משהו יותר ספרטני כדי להראות שזה כזה לא מיינסטרים), ומתחילים לנסות להזרים כסף.
בשורה התחתונה, יש לא מעט מקרים שבהם מי שהקים את הקרן פשוט חיפש משהו למכור, והפוקוס שלו הוא שיווק, ולא ביצועים.
קרנות גידור vs ניהול השקעות מוסדי
כל מה שאני כותב כאן לא בא כדי להלל קרנות גידור על פני מוסדיים, ואני לא טוען שיש להן יתרון בפועל. אבל מערכת התמריצים שלהן שונה מאוד.
תיאורטית היעד של צוות הניהול הוא להשיג תשואה בכל תנאי שוק, בין אם השוק יורד ובין אם הוא עולה. ככל שביצועי הקרן טובים יותר, היא מרוויחה יותר, כי היא לוקחת דמי הצלח
יש מי שישאל את עצמו – ״רגע, זה לא ככה בכל קרן? לא בכל קרן מגייסים ממשקיעים ומביאים מנהלי השקעות שמנסים להשיג תשואה בכל מצב שוק, ולוקחים דמי הצלחה מהרווחים?״
ובכן – לא. ברוב המקרים גופים מוסדיים לא גובים דמי הצלחה בהקרנות שאתם מכירים (פנסיה, השתלמות וכו׳). בקצרה, בגופים מוסדיים:
- לא תמיד מביאים מנהלי השקעות מוכשרים, וקשה לשמור כשרונות.
- משקיעים מאמץ בשיווק יותר מאשר ביצועים.
- לא ממש מנסים ״להשיג תשואה בכל מצב שוק״.
- לא גובים דמי הצלחה מהרווחים, החוק אוסר זאת, לכן אין באמת תמריץ לנסות להצליח.
- יותר חוששים מנפילות חזקות
- למנהל ההשקעות אסור לסחור בתיק האישי באותם נכסים שהוא מנהל
מה המוטיבציה של המוסדיים?
מוסדיים לרוב לא מחפשים להצטיין.
כן, בואו נפתח את זה
ברוב הקרנות שאיתן יש לכם עסק לא ממש מביאים מנהלי השקעות מוכשרים. זתומרת, אולי כן, אבל לא מאפשרים להם באמת לבטא כישרון. צריך להבין איך גוף מוסדי עובד:
לא קל להצטיין כמנהל השקעות בגופים מוסדיים מסורתיים. בתור התחלה, אתה בורג במערכת גדולה. לגוף מוסדי יש מחלקת מחקר, שמעבירה מסקנות לועדת השקעות –> שמורידה מסקנות למנהל השקעות –> שמוריד החלטות לסוחרים ומנהלי תיקים.
כל זה ממש מסורבל, זז לאט, ומעל הכל יש תרבות כסת״ח די רצינית.
כמנהל השקעות מוסדי, אני תכלס בוחר מניה שאני אוכל בדיעבד להסביר למה הסתמכתי על כל הדוחות והמכפילים וכל זה, פחות חשוב לי אם האסטרגיה עבדה, העיקר שהיא מוצדקת. ויש רגולציה שמגבילה את הצעדים שלי.
אבל מעבר לכך, מנהל השקעות מוסדי מצופה לעשות כמה דברים:
1. להשיג ביצועים ״טובים״.
2. להשיג ביצועים קרובים לבנצ׳מארק.
ולא בהכרח בסדר הזה. ומאוד חשוב להבין מה שאמרתי
כשאני אומר ש״מנהל השקעות מוסדי מצופה להשיג ביצועים קרובים לבנצ׳מארק״ זה לא אומר שהוא מצופה להכות את מדדי המניות, כי לכל הבנצ׳מארק של מנהל השקעות הוא לא בהכרח מניות.
למשל אם המוצר שמנהל ההשקעות אחראי עליו הוא קרן אג״ח ממשלתי לטווח קצר, מנהל ההשקעות מצופה להרכיב תיק שההתנהגות שלו דומה לאג״ח ממשלתי קצר. אין פה עניין של הצטיינות.
ובאותו אופן אם הוא מנהל מוצר שמוגדר כ״מניות ישראל״ אז הביצועים צריכים להיות דומים למדדי המניות של הבורסה בישראל, ואם מניות ארה״ב אז הביצועים צריכים להידמות למדדים האמריקאים.
אבל האם לא מצופה מאותו מנהל השקעות מוסדי לעקוף את הבנצ׳מארק?
כאילו, כן, אבל כנראה יותר חשוב לגוף שבו הוא עובד שיעקוף את ביצועי החברות ה מתחרות באותה קטגוריה כדי שהגוף יוכל לשווק את המסלולים שלו כ״מקום ראשון בתשואות״.
המשחק של המוסדיים הוא לא ״בואו נכה את הבנצ׳מארק״ אלא ״בואו לא נהיה המסלול הכי גרוע, אלא איפשהו יחסית גבוה ברשימת המסלולים הדומים״.
לא ממש מנסים להשיג תשואה בכל מצב שוק
ברוב המקרים, כשאתם מושקעים במסלול מנייתי באפיקים כמו השתלמות/פנסיה/קרנות נאמנות – אתם בתכלס מושקעים בתיק השוק הרגיל במדד. אל תצפו לביצועים עודפים על פני המדד, בטח לא בטווח הארוך. אם השוק יורד התיק שלכם ירד, ואם הוא עולה התיק שלכם יעלה. בתכל׳ס אם הייתם קונים את הבנצ׳מארק עצמו כנראה שהייתם סבבה לגמרי. זה מה שנקרא ״לזוז עם השוק״, שום דבר מיוחד או שונה ממה שבלאו הכי קורה.
אנשים חושבים שבניהול השקעות מנהל ההשקעות ינסה למנוע ירידות חריפות בתיק. אז כן, ובעיקר לא. כלומר הוא ינסה, אבל אין לו כלים לעשות זאת ב 100%, כי הוא מוגבל תחת מערכת מסורבלת של אילוצים משפטיים, הרבה ידיים מעורבות, רגולציה וכו׳.
לרוב לא גובים דמי הצלחה מהרווחים
אבל נניח שבסדר, אני מנהל השקעות מוסדי וממש רוצה להצטיין. החוק לא מאפשר לי לקבל דמי הצלחה על הביצועים שלי (אבל יש דרך לעקוף זאת באמצעות בונוסים). אז אוקיי, יש בונוסים, ואני רוצה להיות מנהל השקעות תותח. השכר בתחום מוגבל בסופו של דבר, אז אני לא יכול להרוויח את מלוא הכסף.
אבל יש עוד דבר מעצבן – כמנהל השקעות מוסדי אסור לי לנהל לעצמי תיק שסוחר באותם מוצרים אותם אני מנהל. כלומר אם אני תותח במניות ישראליות, ואני מנהל תיקי לקוחות בזה, אני לא יכול לנהל תיק עצמאי שלי במניות ישראליות.
כלומר כמנהל השקעות מוסדי אני לא יכול להרווח בתיק האישי שלי ממסחר באפיק שאני טוב בו.
המנגנון הזה גורם לכך, שהרבה מנהלי השקעות טובים, מתלים את רשיון ההשקעות שלהם (כלומר מוותרים עליו), ולפעמים פורשים להקים קרנות גידור משל עצמם.
למזלם, על פי הרגולציה, בקרן גידור אין צורך ברשיון השקעות, ואפשר לגבות דמי הצלחה וכו׳. כלומר קרנות גידור נתונות תחת רגולציה הרבה יותר מתירנית.
התמריץ של קרנות הגידור
גיוס הלקוחות
קרנות גידור הן סוג של מערב פרוע תאמת.
מאחר וכך, החוק מכיר בסיכון שקרנות ינסו לנצל משקיעים תמימים שלא מבינים את הסיכונים עד הסוף. אז החוק מטיל מגבלות שמביאות לכך שקרנות גידור לא מתעסקות עם משקיעים קטנים.
החוק שקובע שאם קרן גידור רוצה לגייס הרבה לקוחות, היא חייבת לפרסם תשקיף ולעמוד ברגולציה מעיקה, כולל פרסום תשקיף וכו׳. אם היא רוצה לחמוק מהרגולציה המעיקה, היא מוגבלת למעט לקוחות.
המגבלות:
- עד 50 משקיעים ״לא מתוחכמים״ – יש כל מיני הגדרות בחוק למיהו משקיע ״מתוחכם״ (כשיר, מסווג וכו׳). לקרן גידור מותר לקבל עד 50 משקיעים לא מתוחכמים.
- עד 35 ניצעים בשנה (למעט כשירים) – לקרן גידור יש מגבלה שנתית על כמות המשקיעים ה״קטנים״ שהיא יכולה להציע להם להצטרף לקרן, עד 35 איש.
מה פירוש להציע? ״לסקרן״ בגדול. אם למשל ציינתי בפניכם את התשואה של הקרן שאני מנהל – זו הצעה. כל דבר שיכול להתפרש כסוג של שידול להצטרף. כלומר מותר לי להציע ל 35 איש, וקחו בחשבון שמתוכם יהיו כאלה שבסופו של דבר ידחו את ההצעה.
מהמגבלה הזו מחריגים משקיעים הנחשבים ״כשירים״ – משקיעים כבדים (עם כסף), מנוסים ומתוחכמים.
*בסוף הפוסט אני מצרף את הגדרת החוק הישראלי לכשירים.
אז אם תחשבו על מישהו שמנסה לגייס כסף לקרן, בידיעה שהוא מוגבל ל 35 ניצעים לא כשירים, הוא כנראה יתעדף משקיעים כשירים עליהם אין לו מגבלה.
אבל משקיעים כשירים הם לא הכי נפוצים, לכן אם אני בכל זאת רוצה לנסות לגייס ממשקיעים לא כשירים, ומותר לי עד 35 הצעות, אני אכרטס את ההצעות שלי בזהירות רבה, כדי לא ״לשרוף״ אותן על אנשים שבסוף יבזבזו לי את הזמן ולא ישקיעו. במילים אחרות – סביר להניח שאני אברר מבעוד מועד אם לאדם שמולי יש הרבה כסף, והוא מבין עניין, מישהו שיהיה סבבה עם לקיחת סיכון, ולא איזה קלולס שבסוף ישתפן.
בנוסף, מגבלת 50 הלקוחות מביאה לכך שאני כנראה אבחר לקוחות עם הרבה כסף, כי המטרה היא לגייס כמה שיותר כסף לקרן, אחרת אין לה צידוק כלכלי.
דמי ניהול
קרן גידור לוקחת שני סוגי דמי ניהול
- אחוז מסוים מהצבירה – בדרך כלל קרנות לוקחות 1.5-2% בשנה מכספי הלקוחות. כל שנה. לכן הן ירצו לגייס כמה שיותר כסף, ולכן עדיף לפנות לאנשים עשירים.
- דמי הצלחה – קרן גידור לוקחת בסביבות ה 20% מהרווח שהיא משיגה למשקיעים. היות וכך הקרן תשאף לייצר כמה שיותר רווח. זה קצת יותר מורכב מזה, נפרט בהמשך הפוסט.
ביצועי קרנות גידור – מה יש לומר
פחות או יותר כלום האמת.
יש דיבור חזק על כך שקרנות גידור לא מצליחות להכות את המדדים (שאתם יכולים להשקיע בהם די בקלות בכוחות עצמכם). זה נכון עבור לא מעט מהקרנות. אבלללל – יש מי שיטען שלא כך צריך לשפוט זאת:
טיעון אחד הוא שקרן גידור אמורה להשיג ביצועים שאינם קורלטיביים למדדי המניות, כלומר הקרן אמורה להשיג לכם גיוון (גידור) ביחס לחשיפה מנייתית. טיעון זה אינו גורף וראוי להיבחן.
טיעון אחר גם אומר שזה לא משנה שהתשואה של קרן היתה נמוכה מהמדדים השנה, כל עוד היא עקבית. שוב, טיעון זה מתמקד בכך שה״יתרון״ בקרנות הללו הוא לא להיות כמו המדד.
בנוסף, יש מי שיגיד שביצועי קרנות הגידור לא צריכים להימדד בשנה ספציפית, אלא במצטבר לאורך זמן, ואז לעיתים מתגלה היתרון שלהן. אוקיי, אני לא נגד הטיעון הזה. במידה וקרן מסוימת מפגרת אחרי המדד בשנים טובות, אבל בשנים רעות מצליחה לא להפסיד, ייתכן ויש הגיון להשקיע בה, כי היא מקנה יציבות.
יש קרנות פנומנליות, שמשיגות בעקביות ביצועים מרשימים על פני המדדים. בדרך כלל הן אקסקלוסיביות, ובמקרים רבים גם כבר לא פתוחות לכסף חדש. רוב האנשים יצטרכו להסתפק בקרנות פחות פנומנליות כנראה.
לחלק מקרנות הגידור עלולה להיווצר בעיה: הן לא יודעות מה לעשות עם סכומי כסף גדולים מדי. לקרן קטנה עשוי להיות יתרון, היא יכולה לנצל פירצות, שבהן היא גורפת כסף בלי להשפיע על השערים וכו׳. אבל כשמדובר בסכומים גדולים, קשה אולי יהיה לקרן ליישם את האסטרטגיה בלי לעוות את המחירים בשוק. כלומר לעיתים כשקרן גדלה, התשואות שלה נפגעות. יש קרנות שמגיעות לתיקרה מסוימת. חשוב להבין שיש אסטרטגיות שלא יכולות להיעשות בסקייל, כי אין מספיק היצע.
מה צריך לדעת לפני שמשקיעים
תשואה, מדדי סיכון וכו׳ זה כאילו אובייס. נתקדם.
מאחר וכרטיס הכניסה די גבוה לקרן, מליון, אולי יותר, לפעמים פחות. אם מציעים לכם להיכנס בסכום נמוך מדי – הייתי חושד.
צריך להבין לקוח פחות כשיר, הוא באמת פחות כשיר. בהכללה, אנשים שיש להם הרבה כסף, סביר להניח שהם מבינים את הסיכונים שבהשקעות מתוחכמות, או לפחות מסוגלים לספוג את הנזק. סביר גם שאדם שיש לו לשים מליון +, כנראה יש לו עוד כסף במקומות אחרים, הוא לא לחוץ, והוא פחות ישגע את מנהל ההשקעות וישאל אותו ״למה עשית ככה, למה עשית ככה״. מנהל קרן גידור יחפש אנשים שלא ישגעו אותו, ויתנו לו ספייס.
מכאן עולה מסקנה, אם מישהו ממש מחזר אחריכם כדי שתשימו כסף בקרן הגידור שלו, ואם לא מדובר במאות אלפי שקלים, תנסו להבין מה זה אומר.
אנחנו רוצים לברר על קרן גידור מספר דברים:
- מי האדמיניסטרטור – הוא הגוף שמחשב את התשואות ודואג שלא ידפקודיפקו אתכם. כדאי שיהיה גוף מוכר.
- קסטודיאן – מי שמשגיח לכם על הניירות, שלא יהיה ברני מיידוף, אלא גוף פחות נוכל.
- צוות הניהול – את זה קשה לבחון, אבל הם הכשרונות. צריך להבין אם הם סבבה. חשוב להבין מה הסיכונים בקרן וכו׳, מה היתרון שלהם לטענתם. חשוב לבדוק מדד שארפ או מדד תשואה/סיכון אחר (סורטינו וזה). לבדוק דרודאון. זמן התאוששות MDD.
איך זה ״מרגיש״ להשקיע בקרן גידור
לעיתים ניתן להחזיק יחידות של קרן הגידור כמו כל נייר ערך, כך שהן יופיעו במערכת המסחר. בתנאים מסוימים, ניתן גם להחזיק קרנות גידור בקופת הגמל (אם אתם ב IRA).
לעיתים יש ISIN
ISIN הוא מספר סידורי שבאמצעותו ניתן לעקוב אחרעל ביצועי נייר ערך בבנקים.
אם יש לנייר ערך ISIN זה אומר שהבנק יכול לדווח לכם מידע על הנייר, זה כאילו שהנייר הוא בבנק. בחלק מקרנות הגידור תוכלו לראות את האחזקה שלכם בחשבון המסחר בבנק. אבל לא תמיד זה המצב, אם למשל הכסף מושקע באפיקים אלטרנטיביים, הקרן אמורה לספק דו״ח פעם בכמה זמן, ואפילו ייתכן שאתם תצטרכו לנהל רישום.
יש קרנות שלא מתעסקות בניירות לא סחירים. בנייר לא סחיר המחיר קופץ בפערים, ואין הערכת שווי רציפה (או בלתי תלויה – כלומר ייתכן ויש ניירות שהערכת השווי שלהם סובייקטיבית, ומוזמנת) לכן קשה לדעת כל חודש, כמה באמת שווה האחזקה שלכם. בקרן שמחזיקה נכסים לא סחירים פרסום התשואות יכול להיעשות במרווחי זמן גדולים יותר.יש הסכם עם מס הכנסה שאם אתם מושכים את הכסף לפני שעברו 9 חודשים אתם תשלמו מס הכנסה על הרווחים ולא מס רווחי הון. שימו לב.
דמי ניהול ודמי הצלחה
בדרך כלל קרנות הגידור עובדות על פי 2/20. כלומר 20% מהרווח השנתי, ו 2% מסכום צבור כלשהו. לעיתים ה 2% הם מהצבירה השנתית, ולעיתים הם נלקחים מסכום ההשקעה המקורי (לבדוק) – שימו לב, זה גיים צ׳יינג׳ר.
כשאתם רואים fact sheet של ביצועי הקרן – זה אחרי ניכוי עמלות. למעשה המשמעות של דמי ניהול מהצבירה – אם יש 2% מהצבירה, והקרן עשתה תשואה ברוטו של 18%, אתם תראו 16%.
לגבי הדמי הצלחה: אם הרווחתם השנה – תשלמו נניח 20% מהרווח. אבל מה אם הפסדתם? לא תקבלו החזר, אבל גם לא תשלמו. אבל מה אם השנה הפסדתם, ושנה לאחר מכן הרווחתם חזרה, אבל לא חזרתם לרווח המקורי של לפני שנתיים – האם יקחו מכם דמי הצלחה? לרוב לא, יש מנגנון שנקרא high watermark שאומר שאתם תשלמו דמי הצלחה על רווח שמעל רווחי השיא של הקרן.
הכל נתון למו״מ, אז כדאי שתדעו את כל זה.
מונחים שכדאי לכם להכיר
hurdle (משוכה) -לעיתים מוגדר שקרן גידור צריכה לעמוד ברף ביצועים מסוים, ואם היא לא משיגה לעמוד בה – אין דמי הצלחה. אז ״משוכה״ זה רף שהקרן צריכה לעבור מעליו כדי לראות דמי הצלחה. לשם דוגמה, ייתכן ומוגדר שה hurdle הוא 5%, אז אם הקרן לא השיגה בשנה מסוימת תוצאות מעל הרף הזה היא לא מקבלת דמי הצלחה.
שימו לב – אם הקרן עברה את רף ה hurdle צריך לבדוק אם דמי ההצלחה ילקחו על הביצועים העודפים מעל ה hurdle (יעני ה 20% דמי הצלחה ילקחו רק על התשואה שמעל 5% בדוגמה שנתנו), או שהם ילקחו על כל האחוזים (מה שנקרא Full catchup).
נעילה lockup – לעיתים אומרים לכם שיש תקופת עוצר שאתם לא יכולים למשוך במהלכה.
בנוסף, נניח שאתם מבקשים למשוך, לא בטוח שתקבלו את כל הסכום שלכם במכה, אלא ייתכן, שתקבלו זאת בתשלומים. הבעיה שיש נכסים שהם פחות נזילים. ברגע שיש בקשה להנזיל בסכום גדול. אם נמכור נכסים לא סחירים זה דופק את המשקיעים האחרים. אז אנחנו נמכור נכסים סחירים, ובהמשך נתאזן.
נפוץ שלא כל הכסף מושקע בניירות ערך, שומרים מזומן בצד. לטובת פדיונות. אם מישהו רוצה לצאת מהקרן הגיוני שישלמו לו מהמזומן שבצד. אבל אם הקרן מושקעת עד הצוואר יש מצב שיצטרכו להנזיל.
שימו לב שלעיתים הקרן מגדירה שמותר להכניס כסף כל חודש, אבל למשוך רק פעם ברבעון.
בסופו של דבר לא תשמעו אותי אומר שכדאי להשקיע בקרן גידור. זה פשוט מוצר כל כך מגוון, שכמעט ואי אפשר לומר כלום לכאן או לכאן. תעשו זאת אם בא לכם, אבל קחו בחשבון – אין קסמים. זה סיכון, הוא מתממש לעיתים, וזו פוזיציה ככל פוזיציה. כמו לקנות מניה מסוימת.
מיהו משקיע כשיר?
בגדול, ״משקיע מתוחכם״ שיש מספיק ראיות שהוא יכול להסתדר גם ללא הגנת החוק, כי הוא מספיק עשיר ומספיק מבין.
בישראל, להיות משקיע כשיר זו משימה לא פשוטה:
שווי הנכסים
"השווי הכולל של הנכסים הנזילים הינו 8.1 מיליון ₪ (8,095,444) לפחות".
נזיל! יעני נדל״ן לא נספר, וגם לא קרן פנסיה.
גובה ההכנסה
"סך ההכנסות האישיות עומדות על 1.2 מיליון ₪ (1,214,317) או 1.8 מיליון ₪ הכנסה משפחתית".
המבחן המשולב
"השווי הכולל של הנכסים הנזילים הינו 5 מיליון ₪ (5,059,652) + 607,158 ש"ח הכנסה אישית, או 5 מיליון ₪ (5,059,652) נכסים נזילים + 910,737 ש"ח הכנסה של התא המשפחתי.
*הניתוחים וההערכות הן בגדר דעות בלבד. כל העושה במידע שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו הבלעדית. אין לראות בכתוב המלצה, תחליף לשיקול דעת עצמאי או הזמנה לבצע השקעות ו/או פעולות כלשהן. המידע המוצג הינו להעשרה בלבד ואינו תחליף לייעוץ. יש לקחת בחשבון את הסיכונים הטמונים בהשקעות בני״ע. אנו לא אחראים להפסדים כספיים שעשויים להיגרם לאדם הפועל על דעת עצמו בעקבות התכנים המועלים כאן.
