מה זה? למה זה טוב? למה זה רע?
אני אוהב לקרוא לקופת גמל להשקעה ״השקעות פאסט פוד״.
פאסט פוד – זה קל, מהיר, משביע, אבל קצת שמנוני ולא כזה בריא. אז אם אתם רוצים להשקיע ב״דברים״ (מניות, אג״ח וכו׳ וכו׳), ואין לכם רצון לעבוד קשה בשביל זה – קופת גמל להשקעה זה סבבה.
בגדול קופת גמל להשקעה (או בקיצור קופגלה) זה מוצר שבתי השקעות מציעים – אתם זורקים לתוך זה כסף, והכסף מושקע.
אז בגדול דמיינו תפריט של מסעדה עם 6 מנות: מניות, אג״ח כזה, אג״ח אחר, שיקלי וכו׳, והמלצר (נציג המכירות של בית ההשקעות) שואל אתכם איזה מנה תרצו. בחרתם, משקיעים לכם, ונגמר הסיפור.
כתבות שעשויות לעניין אתכם
הכסף שלכם מושקע בסל של ניירות ערך. אילו ניירות ערך? לפי המסלול, דברים שבית ההשקעות בחר. איך בוחרים מסלול לקופת גמל? או שאתם בוחרים את המסלול כי יש לכם מושג מה אתם רוצים/מה מתאים לכם, או שמישהו מטעם בית ההשקעות ידבר איתכם ויבין מה מתאים לכם. אמרתי לכם, פאסט פוד.
מה היתרונות בקופת גמל להשקעה?
קל להתחיל
קופת גמל להשקעה, ומקבילתה אצל חברות הביטוח, פוליסת החיסכון, היא הדרך המהירה והקלה ביותר להתחיל להשקיע. לא צריך לפתוח חשבון מסחר מיוחד, מישהו בחר עבורכם במה להשקיע, ויש מעט אפשרויות.
הכסף לא נעול
קופגלה היא מכשיר גמיש, הכסף לא נעול, ואין הגבלה מהותית על הפקדה ומשיכה. אמנם יש תיקרה שנתית של 70 אלף ש״ח על הפקדות, אבל חוץ מזה – בא לכם להכניס עוד כסף לקופגלה שלכם? אין בעיה, מותר לכם להוסיף כסף. בא לכם למשוך כסף? אין בעיה, תוך זמן קצר מרגע שביקשתם תוכלו למשוך. פשוט.
מעבר בין מסלולים/גופים ללא אירוע מס
בקופת גמל להשקעה יש בונוס קטן – מעבר בין מסלולים ללא עלות. אסביר מה זה שונה מהרגיל:
נניח שאין לכם קופת גמל להשקעה, אלא אתם מחזיקים מניות באופן עצמאי, בחשבון מסחר. עכשיו החלטתם שאתם מעוניינים לשנות את אפיק ההשקעה ולהחליף את כל המניות באיגרות חוב. זה יעלה לכם כסף. קודם כל תצטרכו למכור את המניות שלכם (ויש עמלת מכירה), בנוסף ייתכן ויהיה אירוע מס – אם הרווחתם על המניות שלכם תצטרכו לשלם 25% מהרווח. לאחר מכן תצטרכו לקנות את האג״ח שרציתם, וזה גם יעלה לכם בעמלות.
אז בקופת גמל להשקעה תוכלו לעבור בין מסלולים ללא אירוע מס. גם העברה של קופת גמל להשקעה מבית השקעות אחד לבית השקעות אחר היא ללא עלות. תענוג.
יש לציין שביום שתחליטו להוציא את הכסף מקופת הגמל להשקעה – אז יקרה אירוע המס.
ניתן לקבל הלוואה כנגד הכסף
בזמן שהכסף שלכם מושקע בקופגלה, בית ההשקעות יהיה מוכן לתת לכם הלוואה כנגדו. במקסימום תוכלו לקבל 80% מהסכום שיש לכם, אבל ייתכן ופחות מזה. ככל שאפיק ההשקעה שלכם תנודתי יותר סביר שאחוז ההלוואה שתקבלו יקטן. מי שמעוניין להשקיע בשוק ההון למשל, ובמקביל צריך מימון לרכישת דירה, במקום למשוך את הכסף מהקופגלה, יוכל לא לגעת בו, ולקבל סכום כנגדו.
ניתן להפקיד בהוראת קבע
זה נשמע טיפשי אבל אם תחפשו אפיקי השקעה שניתן להפקיד לתוכם באמצעות הוראת קבע בבנק תופתעו לגלות שזה לא טריוויאלי כלל. בקופגלה זה אפשרי.
ניתן לקבל פטור ממס רווחי הון אם מושכים כקיצבה בגיל 60
דבר טוב אחרון שאפשר לומר על קופת גמל להשקעה – ניתן להפוך אותה ל״פנסיה״. אמירה לא מדויקת, אבל אסביר: נניח שאתם רוצים להשתמש בקופת הגמל להשקעה כדי לחיות ממנה בגיל פרישה. תוכלו להחליט שאת הכסף שצברתם תמשכו כקיצבה חודשית לאחר גיל 60. אם תחליטו כך, המשיכות שתבצעו יעשו ללא תשלום מס.
אגב, זה אמנם מוצג כאן כיתרון, אבל בהמשך הפוסט אעלה את האפשרות שאתם לא תהנו ממנו באמת.
ממה שהבנתי קצת מורכב לעשות זאת נכון להיום. הסיבה העיקרית שזה עוד לא ממש פופולרי היא שקופגלה היא סיפור יחסית חדש, ולכן בהנחה שזה קיים 5 שנים לא הרבה אנשים מממשים את הזכות לעשות זאת.
ניתן גם למשוך כסכום חד פעמי במידה ויש לכם כבר קיצבה ממקור אחר בסכום מספק. במקרה זה תשלמו 15% מס על רווחי ההון הנומינליים (שזה שונה ממצב בו הייתם משלמים 25% על הרווח הריאלי – רווח בניכוי אינפלציה, זה ספציפית יצא לכם טוב אם האינפלציה לאורך השנים היתה נמוכה).
מה פחות טוב בקופת גמל להשקעה?
בחלק זה אמנה מיגרעות של המוצר, בהשוואה לחלופות יותר ״אופטימליות״. חשוב לציין שהחלופות מצריכות התעסקות כמובן, אבל על זה כבר דיברנו.
דמי ניהול יקרים
בעולם יש כל מיני דרכים לגבות דמי ניהול.
יש אפיקים שייקחו לכם דמי ניהול בסכום קבוע (נניח 10 דולר ברבעון). יש אפיקים שייקחו לכם דמי ניהול מהסכומים שאתם מפקידים. מבין כל סוגי דמי הניהול אפשר לומר שהגרוע ביותר אלו דמי ניהול מהצבירה. כלומר לוקחים לכם אחוז מסוים מהכסף שיושב לכם, בין אם הרווחתם ובין אם לא.
דמי ניהול כאלה נפוצים בקרנות פנסיה, קרנות השתלמות, וגם בקופת גמל להשקעה. לרוב אין אותם למי שמשקיע באמצעות חשבון מסחר עצמאי. כלומר אם אתם קונים את ניירות הערך שלכם בעצמכם, אתם משלמים עמלת קניה ומכירה, אבל לא משלמים על עצם זה שאתם מחזיקים תיק.
אז בקופת גמל להשקעה גובים דמי ניהול מהצבירה, לרוב זה משהו בין 0.5-0.7 אחוז בשנה. זה לא נשמע הרבה נכון? אבל ככל שאתם משקיעים באפיקים ״תשואתיים״ יותר – זה נהיה משמעותי.
בואו נעשה סימולציה:
נניח שאתם מפקידים 50 אלף ש״ח בקופגלה, ובנוסף כל חודש מפקידים עוד 1000 ש״ח. אתם מתמידים בזה למשך 30 שנה, ומשקיעים במסלול שמניב תשואה שנתית ממוצעת של 8%.
בתנאים אלו נצבר לכם סכום של 1,911,683 ש״ח (לפני מס). עכשיו נשקלל בזה 0.7% לשנה מהצבירה:
נצבר לכם סכום של 1,650,080 ש״ח (לפני מס).
אוקיי, הבדל של 250 אלף ש״ח לפני מס, סכום לא מבוטל בכלל. חצי אחוז דמי ניהול גילחו לכם 12.5% מהכסף שהייתם אמורים לצבור.
אלוהים נמצא במספרים הקטנים.
אבל עכשיו הגיע הזמן לספר לכם שקופת הגמל להשקעה רשאית לגבות עוד איזה רבע אחוז בנוסף שהיא לא חייבת ליידע אתכם עליו.
זה נקרא ״הוצאות ניהול השקעות״. מנהלי ההשקעות קונים ומוכרים ניירות ערך, ויש להם עלויות על עמלות שהם משלמים. לעיתים הגוף שמנהל את ההשקעות שלכם לא מנהל את כל הכסף בעצמו, אלא נעזר במנהלי השקעות חיצוניים. אולי הוא רוצה להשקיע בקרן גידור חיצונית, או בנדל״ן חו״ל שאין לו מומחיות בו. במקרה זה מנהל ההשקעות שלכם משלם בעצמו לניהול חיצוני, ומגלגל את העלויות עליכם.
כאמור, הרגולציה מאפשרת עד 0.25% עלויות שנציג המכירות לא חייב ליידע אתכם בנוגע להן. דה פאקטו זה אומר שאם הסוכן/נציג בית ההשקעות מדבר איתכם על 0.6% עמלה, תניחו שיכול להיות שמה שלא מצוין זה שיש עוד 0.25% הוצאות ניהול השקעות. אגב, כן מציינים זאת בדו״ח שאתם מקבלים, אבל לא במעמד המכירה.
יש לציין שבפועל דמי הניהול הללו לא בהכרח מגיעים ל 0.25%, אבל אצל גופים מסוימים יכולים להגיע עד קרוב ל 0.2%.
אגב, עד כה החוק הגביל את הוצאות ניהול ההשקעות לכ 0.25% בשנה, אבל מקודמת רפורמה במסגרתה לא תהיה מגבלה על גובהן, אך במקביל, הנתון הזה יסופח לדמי הניהול המוצהרים שמציגים לכם. כך שאם למשל דמי הניהול המוצהרים הם 0.7%, והוצאות ניהול ההשקעות הן 0.2%, כעת יצוין בפניכם שדמי הניהול במסלול הם 0.9%.
לכאורה הסרת המגבלה מאפשרת לגבות מכם יותר, אבל היות וכעת הנתון הזה ייעשה שקוף, יש להניח שהגופים הפיננסיים ישמרו על שיעור סביר הודות לתחרות שתיווצר.
בכל מקרה אם נוסיף את דמי ניהול נסתרים של 0.25% לחישוב שהצגנו מקודם, נקבל שבמקום 1,911,683 ש״ח (לפני מס), נצברו לכם 1,566,266 ש״ח – כלומר 0.25% דמי ניהול נסתרים גילחו לכם 5% מסך הכסף שהייתם אמורים לצבור!
אגב, זה לא ייחודי לקופת גמל להשקעה, יש לכם את זה גם במוצרים האחרים, כמו קרן השתלמות וכו׳.
אבל האמת שזה לא הכל. נניח שקופת גמל להשקעה היא במסלול מנייתי. בפועל, לא כל הכסף של המשקיעים מושקע בכל זמן נתון, וסביר להניח שהקופה שומרת מזומנים למקרה שיהיו פדיונות. המשמעות היא שמשהו כמו 3-5% מהכסף לא משיג תשואה מנייתית. בהערכה גסה, ואם ניקח בחשבון שייתכן והוא צובר ריבית מאיזשהו סוג, לא מופרך להניח שאתם מאבדים 0.2% תשואה כל שנה בעקבות זאת. זה מה שנקרא Cash Drag.
כלומר בשקלול כל העלויות הסמויות, תוסיפו משהו כמו 0.4% לדמי הניהול הרשמיים. זה המון.
בשורה התחתונה, בסכומים גדולים, בתשואות גבוהות ואם אתם משקיעים לטווח ארוך, דמי הניהול בקופגלה עלולים להתברר כמשמעותיים מאוד.
קשה לעקוב אחר האחזקות
רשימת הנכסים של הקופה עלולה להיות מאוד ארוכה ומסועפת. אמנם ניתן למצוא אותה באינטרנט, אבל היא מתפרסמת מעת לעת וקשה לעקוב מה היו השינויים בתיק. קשה גם לאפיין את הרכב הנכסים (בשונה מהשקעה במדד המניות האמריקאי, ה S&P 500 שפחות או יותר מאופיין כ״החברות הגדולות הנסחרות בארה״ב״+-).
אם הפסדתם השנה לא תוכלו להכיר בהפסד כמגן מס.
מתודולוגיית השקעה לא אופטימלית
אמ:לק – פוטנציאלית מגלחים לכם עד 0.4% (לכל היותר) מהתיק בלי ששמתם לב.
מניות מחלקות דיבידנדים. אתם יכולים להשקיע בשוק האמריקאי שלא דרך קופת גמל להשקעה בקרנות סל מחקות מדדים. מדד ה S&P500 מחלק בסביבות ה 2.5% דיבידנד. על הדיבידנדים המחולקים יש מס.
לא אכנס לדקויות, אבל המיסוי במיקרה הרגיל (קרנות סל מחלקות אמריקאיות) הוא 25%. אם אתם משקיעים בקרנות איריות המיסוי על הדיבידנד הוא בקירוב 14% כזה. אם במקרה אתם מבצעים את ההשקעות שלכם דרך IRA (כתבנו על זה פוסט), תוכלו לזכות בפטור על מס רווחי הון וכך דה פקטו הדיבידנדים שלכם מוסו בכ 14%, וזהו.
כשקופת גמל להשקעה קונה מדדים זרים היא עושה זאת באמצעות מכשירים פיננסיים המבוססים על חוזים עתידיים. בשיטת השקעה זו, הדיבידנדים מושקעים מחדש לאחר ניכוי של 30% מס (Net Total Return). מאחר והשקעה במדד ה S&P500 מניבה כ 2.5% דיבידנד, ההבדל בביצועים הוא משמעותי, כך שבעוד ש:
השקעה בקרנות איריות דרך IRA = 14% מס דיבידנד על ה S&P
השקעה בקופגלה = 30% מס דיבידנד על ה S&P
ההפרש הוא 0.4% מהצבירה בקירוב. כמעט כמו דמי ניהול כפולים.
ראיתם בחישוב למעלה איך זה יכול להיות שווה לכם מאות אלפי שקלים.
כמובן שלקחתי פה את המקרה הקיצוני שבו מדובר בקופגלה שצמודה 100% למדד האמריקאי, ומנגד האופציה השניה היא שאתם משקיעים ״כמו בספרים״ – IRA, קרנות איריות והכל. אבל האמת היא ששום דבר לא מונע מכם לעשות בדיוק את זה, ולכן אני מציג את ההבדל בין מצבי הקיצון.
ניהול השקעות אקטיבי לעומת השקעה פסיבית
שמעו, זה לא סוד שניהול השקעות אקטיבי בגוף מוסדי ישראלי לרוב לא יביס את ההשקעה הפסיבית במדדים רחבים. אם חשוב לכם חשיפה מנייתית של 100% לטווח ארוך, ובמיוחד אם אתם מעוניינים להיות חשופים לשוק הבינלאומי/האמריקאי, סביר להניח שלא תוכלו להשיג את מה שחיפשתם בקופת גמל להשקעה.
יכול להיות שתהיה לכם חשיפת יתר למניות ישראליות, והחיסרון בזה שהשוק הישראלי הוא שוק קטן, שהפיזור בו לוקה בחסר (החברות הגדולות במשק הן בנקים וחברות נדל״ן, והגיוון פחות מוצלח מאשר השוק האמריקאי למשל).
במשיכת קיצבה אחרי גיל 60 אין שליטה על % המשיכה
אם בחרתם לא לגעת בכסף עד גיל 60 במטרה לקבל קיצבה חודשית עם פטור ממס רווחי הון – אתם לא מחליטים כמה תקבלו כל חודש. הרגולטור מחשב את תוחלת החיים ומחליט את אחוז המשיכה החודשי.
זאת בעוד שאם אתם מבצעים את ההשקעות שלכם באופן עצמאי אתם אלו שמחליטים כמה למשוך.
אה, ודבר אחרון – למה הטבת הקיצבה פטורה ממס היא לא בהכרח הטבה:
אה כן, זוכרים שאמרתי שהאפשרות למשוך את הכסף כקיצבה פטורה ממס, שהיא כאילו יתרון – היא לא באמת יתרון? אז בגלל העלויות הגבוהות של דמי הניהול וכו׳, יש סיכוי טוב שרוב הטבת המס שקיבלתם בסיפור הזה מתקזזת אל מול תוספת דמי הניהול, בהשוואה לניהול תיק עצמאי. הסיכוי הזה נעשה סביר יותר ככל שצברתם יותר וותק בקופה. כלומר ה״הטבה״ היא הטבה אם יש לכם וותק קצר יחסית – אבל בתכלס לא סביר שתרצו את ההטבה הזו: אם יש לכם וותק קצר, זה אומר שמספר שנים לפני הפרישה החלטתם לנעול את הכסף בקופגלה, ולקבל אותו כקיצבה. אני לא מכיר הרבה אנשים שיש להם הרבה כסף נזיל, ובוחרים לאבד את השליטה עליו ולקבל אותו כמנות תוך מספר שנים. בקיצור – לא כזו הטבה בעיני. כמובן שצריך לעשות חישוב פרטני בכל מקרה לגופו כדי לבחון זאת, אבל בהכללה לא התרשמתי.
אז מה השורה התחתונה?
אני לא טהרן (Taharan, בשונה מעיר הבירה של איראן).
יש אנשים שתמיד ימליצו על הדרך ״האופטימלית״ להשקיע, שבה ניתן לחסוך אחוז וחצי תשואה, אבל היא כרוכה בפרוצדורות מסוימות שלא לכולם יש כוח ללמוד ולהתעסק.
מנסיוני יש לא מעט אנשים שאין להם כוח להתמודד עם הפרוצדורות הללו, אין להם סבלנות ללמוד לעומק, ואפילו נרתעים מכל הרעיון. אני אסתכן ואומר שזה המצב של רוב האנשים. ״רשימת המטלות״ של השקעה ״נבונה/כמו שצריך/לפי הספר״ גורמת ללא מעט אנשים לא להשקיע, והם מוצאים את עצמם דוחים זאת שוב ושוב.
זה כמו ששמתי לב שאנשי נדל״ן מסבירים תמיד איך ״הכי נכון״ לקנות נדל״ן, אבל כשאתה שואל אותם אתה מגלה שאת הנכסים הראשונים שלהם הם קנו גרוע ובכלל לא כמו שהם מסבירים.
לרוב האנשים קופת גמל להשקעה היא אחלה כניסה לעולם ההשקעות, זה קל, מיידי – פאסט פוד. זה עדיף מלהחזיק מזומן למשך שנים. אז אם אתם מוצאים את עצמכם מדחיינים את ההשקעות שלכם, זה אולי פתרון לא רע, הולכים לבית ההשקעות ואומרים לו ״קח לי את הכסף״.
בסופו של דבר Better done than perfect, ותמיד אפשר להתחיל ולשפר עם הזמן.
לדעתי אם התחלתם בקופת גמל להשקעה, אחרי כמה זמן, או אם הצטברו לכם כמה עשרות אלפי שקלים, אולי כדאי שתשקלו לבחון מעבר לאופני השקעה זולים יותר, כי בטווח הארוך מדובר בהבדלים של עשרות/מאות אלפי שקלים.
איך ניתן לעשות זאת טוב יותר?
אבסולוטית – קרן השתלמות איז דה שיט. תתחילו מזה אם יש לכם אפשרות. פטור ממס רווחי הון ומס הכנסה עד תקרת הפקדה, אפשרויות השקעה מגוונות, כתבנו על זה פוסט פעם, אם תבקשו אוסיף בקישור למטה.
קרן פנסיה/קופת גמל (שימו לב: ״קופת גמל״ זה משהו שונה לגמרי מ״קופת גמל להשקעה״) – עניין של טעם, גם על זה יש הטבות מס, וגם על זה כתבתי פעם. לחלק מהאנשים זה לא קוסם מכל מיני סיבות שאין לי כוח לפרט, אז תעשו שיעורי בית.
מבחינת עלויות – ייתכן שפתיחת חשבון מסחר וקניית קרנות סל יהיה לכם זול יותר. כאמור, מצריך מיומנות כלשהי. נדאג גם לזה בקרוב.
חוץ מזה – גלקסיה עצומה של טריידאוףים.
