איך לא לבחור בית השקעות

או: למה בחירה על פי תשואות עבר זה הילבילי שיט.

לא מעט אנשים מביעים חשש להיכנס עכשיו, כי אולי השוק עוד ירד.

לא מעט אנשים לא נכנסו בעליות של השנתיים האחרונות, כי אולי השוק עוד ירד. באופן כללי אני שם לב שאנשים לא אוהבים כשיורד. רוצים רק את העליות. וואלה יופי.

בגלל זה הם בוחרים רק בבתי ההשקעות שהמסלולים שלהם הציגו את התשואות הכי גבוהות כמה שנים ברצף. כי למרות שחסרה לחלק מהאנשים האלה אוריינות בסיסית, הם עדיין מתעקשים על לא פחות מ״הטוב ביותר שקיים״. בביצועי עבר, לא בביצועי עתיד.

לא שזה עובד או משהו, זה בוודאות נכשל בשלב כזה או אחר. בהגדרה. מדוע?

למה בחירה בשיאני תשואות אינה BEST PRACTICE

1. גודל

נניח שבית השקעות מסוים הציג תשואות שיא במשך כמה שנים ברציפות. יש להניח שזה ימשוך אליו עוד כספי ציבור, ויגדל. עם הגדילה, היכולת להשיג ביצועים טובים פוחתת.

חשוב להבין זאת, השוק הישראלי הוא ביצה (swamp) קטנה, ולגוף גדול קשה לדרוך בה. גוף שהיקף הנכסים המנוהלים שלו גדול, יתקשה ממש לקנות כמויות של מניות ישראליות מבלי להשפיע על השער לרעתו. מה שאומר שהוא יצטרך להסתפק בכמויות קטנות, שהתרומה שלהן לתשואה אינה משמעותית.

ומה אם הוא גוף קטן? כמו שבית ההשקעות מור היה למשל. אותו הסיפור. מור ניצלה יתרון לקוטן, שאיפשר לה להשיג תשואות יפות על סכומים מנוהלים קטנים (כתבנו על זה בעבר). ההייפ עשה את שלו, הרבה מאוד כסף זרם פנימה, ומור דורגה מקום 5 בהיקף הנכסים המנוהלים. היכולת של מור לשמר את היתרון פשוט תישחק עם הזמן.

בקיצור מנגון שמביא את ההישגים לכדי מיצוי.

למעשה, להבנתי, הדרך היחידה שלכם לנצח ע״י בחירת בתי ההשקעות היא לבחור במי שלא הייתם מעלים בדעתכם לבחור, שוב ושוב.

והסיכוי להצליח בזה אפסי.

2. הסיכונים

אם גוף הוא שיאן תשואות כמה שנים ברציפות, סביר להניח שזה כרוך בלקיחת סיכונים מוגברים. לסיכון יש קטע – מתישהו הוא מתתמש. אלטשולר שחם למשל נחשבו שנים להכי אמיצים, וזה השתלם, עד נקודה מסוימת.

אלטשולר החזיקו תיק עם פחות מניות מגופים אחרים (כמה עשרות מניות לעומת מאות אצל רוב הגופים). אלטשולר גם נכנסו לחזיתות אגרסיביות, כמו סין. כשסין חטפה בראש, אלטשולר ספגו פגיעה.

אגב, אין לי ביקורת כלפי אלטשולר. נהפוך הוא.

כמובן, שלא מעט אנשים שהושקעו באלטשולר בגלל העליות, ונשארו כדי לחטוף את הירידות, ברחו משם (אחרי שירד) כל עוד נפשם בם. חלקם כנראה עברו ל״שיאן התשואות הבא״.

מי שבין היתר עודד זאת היו יועצי ההשקעות. סליחה אם אני משחיר, ואין לי כוונה לטעון שבאופן גורף יועצי השקעות הם מוטים ועושים עוול, אבל ישנם לא מעט מהם שניצלו באופן ציני את המצב לטובתם.

מגיע לקוח שנפגע מכך שתיקו נוהל אצל אלטשולר (לא משנה ששנים זה היה רווחי) ליועץ ההשקעות, והיועץ הנהן בהזדהות, והציע להעביר את הכסף לניהול אצל גוף אחר ״יותר טוב״. כמובן שיועצי ההשקעות גוזרים על המעבר הזה קופון.

ממליץ להבין איך דברים עובדים. 

ואני חייב לומר את דעתי: מי שעזב את אלטשולר אחרי האפיזודה הרעה שם, לא בטוח שעשה את עסקת חייו. אלטשולר עשו ניקוי אורוות, ומכרו את האחזקות הסיניות. לא יודע לומר אם מתוך מחשבה על ביצועים או כדי להפחית את לחץ דעת הקהל. אפשר להתווכח על זה.

בעיני, דווקא אפיזודה כזו עשויה להיות סיבה לבחור באותו גוף (אל תיקחו את המילה שלי). אלטשולר הוכיחה כישרון ניהול השקעות בעבר, ויש סיכוי שמשבר כזה ״מחדד את הפוקוס״ שם כך שמירב המאמצים מושקעים כדי לתקן את הנזק, ואם יש יכולת, ויש רצון – זה דבר טוב בעיני.

אלטשולר לא מימנו את הפיסקה הזו, מיותר לציין. וגם לא כדאי לכם להקשיב לי בכל מקרה. אני אפילו לא בפוזיציה כאן.

3. התמריצים לפעול רע

תראו, למשקיעים ביתיים (ריטייל) יש יתרון שאין למנהלי השקעות בגופים מוסדיים – אף אחד לא בודק למשקיעי הריטייל את הביצועים בתדירות גבוהה. צריך להבין שעל מנהלי השקעות מוסדיים יש לחץ היסטרי. בודקים אותם כל חודש/רבעון, ומצפים מהם להציג ביצועים בתוך אותו רבעון. והלחץ כמובן מופעל ע״י ציבור רחב שרובו לא מבין שזה לא סביר.

אבל כמשקיעי ריטייל אין לכם בעיה לקנות מניה שהפוטנציאל בה יתממש תוך שנתיים, ושבינתיים היא תדשדש, ואתם לא תספגו ביקורת בזמן הזה כי אתם לא חייבים כלום לאף אחד.

העובדה שגופי ההשקעות המוסדיים נאלצים לרקוד לצלילי תוף אהבל. זה גורם להם לפעלתנות שייתכן ולא משרתת את ביצועי התיק בטווח הארוך. וזה גם גורם להם לייצר הסחות דעת, אבל על זה נרחיב בפוסט אחר.

בכל מקרה, אם גוף השיג תשואות שיא משך כמה תקופות, גובר הלחץ לשמר את ההישג, מה שאומר שיצטרך ליטול עוד סיכונים כדי לייצר תשואה יפה גם הפעם. וכאמור, עוד סיכון מתישהו מגלה את פרצופו. שזה לא נורא, אבל בעיני הציבור זה כן.

4. התמריצים של כשרונות לעזוב

רוב בתי ההשקעות לא מנסים להצטיין. אם להכליל, רובם מנסים לא להיות הכי גרועים בזמני משבר, ויתר הזמן להיות כמו הרוב.

לדעתי המשבר ב 2008 העביר את הפוקוס מציד כשרונות (כלומר בתי השקעות מחפשים מנהלי השקעות מוכשרים), להתמקדות בניהול סיכונים.

אבל פה ושם יש גופים שבהם יש ״כשרון״ שמנהל את הכסף. אם אותו כשרון הוא גם במקרה הבעלים של בית ההשקעות – זה אחלה. הכשרון לא עוזב.

אבל נניח שלגוף יש ביצועים יפים כי יש מנהל השקעות כשרוני שם, יהיה קשה להשאיר אותו בבית לאורך זמן. השכר בגופים הפיננסיים המוסדיים מפוקח, וסביר להניח שאותו מנהל השקעות מוכשר שהביא את הבית לגדולה, מתישהו יקבל הצעות כדאיות יותר מגופים שאין להם הגבלה על השכר.

כלומר סוג של יש תמריץ שמביא לכך שרצף של שיאי תשואות יסתיים (כמעט בהכרח) בעצירה.

אז איך כן בוחרים גוף השקעות?

קודם כל תשנו את הפוקוס – זה לא הגוף, זה ה asset class

אם תבדקו השוואות של ביצועי קופות/קרנות, תוכלו מיד לשים לב שבדרך כלל במקומות הראשונים יככבו הקרנות המנייתיות.

לאחר מכן קרנות ״מסלול כללי״ (שילוב של מניות ואג״ח), ואז קרנות שממותגות ל״גילאי 50+״, קרנות אג״ח ממשלתי ושקליות. משהו כזה. בסופו של דבר התשואה שלכם נגזרת מאפיק ההשקעה וסוג הנכסים.

אז asset class זה בפשטות ״סוג הנכס״. הנה דוגמאות לכמה asset class ים:

• מניות
• אג״ח (חוב)
• נדל״ן
• כסף
• סחורות

וכו׳.

עכשיו שלא תבינו לא נכון, אתם לא אמורים לבחור ב asset class הכי תשואתי, אלא בזה שהכי מתאים למטרות ולתכנית הכללית שלכם. אין לכם תכנית כללית? בעיה.

וואלה כן, צריך לתת את הדעת על השקעות לפני שעושים אותן. צריך לשקול למתי אתם צריכים את הכסף, מה רמת הסיכון שאתם בנויים להעמיס על עצמכם, וכו׳.

לדעתי, באופן רנדומלי הולכים להתחלף שיאני התשואות בגופי ההשקעות לאורך העתיד, ולכן עדיף שתבחרו בגוף ש:

• מציע את אפיק ההשקעה שאתם חושקים בו ומתאים לכם
• גובה דמי ניהול ידידותיים
• נותן שירות טוב.

האם וותק הוא שיקול?
לפעמים דווקא גוף קטן עם מעט וותק ישיג ביצועים טובים יותר, כתוצאה מהיתרון לקוטן, אז קשה לי לומר זאת. אל תחשבו על זה מעבר לכך. נקודה. שחררו. לא מבין את הקטע של לנסות לבחור ב-המסלול, שישיא את התשואה הגבוהה ביותר בעתיד העתידים של כל הזמנים. זה לא קצת יומרני? בואו, תניחו מראש שהמסלול שלכם ידורג מקום חמישי בביצועי כל הזמנים ותפיקו הנאה מחיי המשפחה והתחביבים.

איך אני מתאים את ההשקעה לצרכים שלי?
וואי, שאלה גדולה ששווה לכתוב עליה ספר.*הניתוחים וההערכות הן בגדר דעות בלבד. כל העושה במידע הנמצא בקבוצה זו שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו הבלעדית. אין לראות בכתוב המלצה, תחליף לשיקול דעת עצמאי או הזמנה לבצע השקעות ו/או פעולות כלשהן. המידע המוצג הינו להעשרה בלבד ואינו תחליף לייעוץ. יש לקחת בחשבון את הסיכונים הטמונים בהשקעות בני״ע. אנו לא אחראים להפסדים כספיים שעשויים להיגרם לאדם הפועל על דעת עצמו בעקבות התכנים המועלים כאן.